בקשתו של מנהל עזבון שהגיש בקשה דחופה למתן הוראות. במסגרת הבקשה התבקש ביה"מש להורות על פינוי המשיבים 1 ו- 2 מדירה השייכת לעזבון, לחייב המשיבים בתשלום דמי שכירות להצהיר כי העזבון אינו חייב כל מאום למשיבה 1, ולהורות ללשכת ההוצל"פ בנתניה למחוק עיקול הרשום על הדירה. כן התבקשו הוראות להזמין הערכת שמאי עבור הדירה, ולהורות למנהל העזבון להעמיד הדירה למכירה – אלה ההוראות.
האם יש להעתר לבקשת מנהל העיזבון?
בית המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשת מעוניין בדבר, או מיוזמת עצמו, לתת למנהל עזבון הוראות בכל דבר הנוגע למילוי תפקידיו. כבר מכאן ניתן לשמוע כי ביהמ"ש יכול לתת הוראות למנהל העזבון, אך יש ספק אם יכול הוא במסגרת הדיון בבקשה לחרוץ זכויות של צדדים שלישיים, שכן ההוראות ניתנות למנהל העזבון ולא לצדדים השלישיים.
הוראות סעיף 82 לחוק הירושה קבעו את תפקידיו של מנהל עזבון:
"מנהל עזבון חייב בכפוף להוראות בית המשפט לכנס את נכסי העזבון, לסלק את חובות העזבון, לחלק את יתרת העזבון בין היורשים, לפי צו ירושה או צוואה מקויימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או של צוואה מקויימת".
הפסיקה פירשה את הסיפא של סעיף 82 לחוק הירושה כמכוון לתפקידים וסמכויות מעבר לאלה המפורטים בהוראות חוק הירושה, ובין היתר נקבע כי חובתו של מנהל העזבון לייצג את העזבון בתובענות שהוגשו נגד העזבון, או שיש צורך לתבוע בשם העזבון, ונקבע עוד כי מחובתו להגיש תובענות נגד צדדים שלישיים מקום שיש לעשות כן, משום האינטרס של העזבון, גם אפילו אם הזוכים או היורשים מתנגדים לכך.
קרא עוד...
הפסיקה הוסיפה וקבעה מהם הכללים בהם יידרש ביהמ"ש במסגרת בקשה למתן הוראות בסכסוך שבין העזבון לצד שלישי, ולפי מבחן זה במידה שהשאלה היא פרשנית או אין בה מחלוקת עובדתית, ייטה ביהמ"ש לכלול את נשוא הבקשה למתן הוראות בדיון המתקיים בפניו, אך אם יש מחלוקת עובדתית נדרש ממנהל העזבון להגיש תביעה נגד אותו צד שלישי, אשר כך עליו לבקש הוראות קודמות מביהמ"ש (היינו לעצם הגשת התביעה).
יעילות מנהל עיזבון אינו יכולה להתעלם משיקולי הצדק
מן האסמכתאות שצוטטו על ידי מנהל העזבון עולה דווקא ההיפך מן הנטען על ידיו. נראה כי אצה דרכו של מנהל העזבון ואולי אצה מדי. לא אוכל במסגרת בקשה למתן הוראות לקבוע את הדברים אשר ביקש. על מנהל העזבון להתכבד ולהגיש בקשה מפורטת למתן הוראות, בה הוא מבקש הוראות מפורטות להגיש תובענות כאלה ואחרות, אם ימצא זאת לנכון.
אין ספק שטעמים רבים מחייבים יעילותו של הדיון, אך גם יעילות לא יכולה להתעלם משיקולי צדק, ושיקולי צדק מחייבים נקיטת כללים של שמיעת האידך גיסא, ומתן אפשרות להבאת מסכת ראיותיו המתחייבת מן הדין ולפי הנסיבות.
הסוגיות העומדות להכרעה הן מורכבות ויש בהן שאלות עובדתיות טעונות הוכחה בין מנהל העזבון לצדדים שלישיים, ההכרעה "חורצת" גורל לשבט או לחסד לזכאים הצדדים השלישיים שיהיה להם יומם בביהמ"ש, תוך ניהול מערכת ראיות כמקובל וכמתחייב הן בתובענת הפינוי והן בהצהרה הנגדית המתבקשת לעניין זכות הדיירות המוגנת או הרשות הבלתי הדירה. לפיכך, יהיה צורך ממשי בניהול תובענות משפטיות, ולא התדיינות "פנימית" ובמסגרת בקשה למתן הוראות.
לסיכום,
יש לדחות את בקשת מנהל העיזבון. הסוגיות העומדות להכרעה הן מורכבות ויש בהן שאלות עובדתיות טעונות הוכחה בין מנהל העזבון לצדדים שלישיים. ההכרעה "חורצת" גורל לשבט או לחסד לזכאים הצדדים השלישיים שיהיה להם יומם בביהמ"ש, תוך ניהול מערכת ראיות כמקובל וכמתחייב הן בתובענת הפינוי והן בהצהרה הנגדית המתבקשת לעניין זכות הדיירות המוגנת או הרשות הבלתי הדירה.
