בית המשפט לענייני משפחה רשאי לפסוק מזונות לבת הזוג או בן הזוג מהעיזבון של אדם שנפטר, מזונות לילדיו ולהוריו, אם הוא היה אחראי לפרנסתם והם נותרו נזקקים לאחר מותו. הזכות למזונות מהעיזבון, נועדה לאפשר לקרובי המשפחה, אשר לא מסוגלים לספק בכוחות עצמם את צרכיהם הבסיסיים, ואף פטירתו של המנוח הובילה אותם להיות מחוסרי אמצעים כלכליים.
הזכות למזונות מהעיזבון מוסדרת בסעיף 56 לחוק הירושה, הקובע כי במקרה שהמוריש השאיר אחרי פטירתו בן או בת זוג, ילדים או הורים והם זקוקים למזונות, הם זכאים לתשלום מזונות מן העיזבון, בין אם בירושה על פי דין ובין אם בירושה על פי צוואה. עם זאת, לבית המשפט לענייני משפחה יש שיקול דעת רחב בבואו לפסוק האם בני המשפחה זכאים למזונות מהעיזבון ואיזה סכום מגיע להם.
מי זכאי למזונות מהעיזבון?
סעיף 57 לחוק הירושה מגדיר למי נתונה הזכות למזונות וקובע כי בן או בת זוגו של המוריש זכאים כל עוד הם נחשבים לאלמנים, כלומר לא נישאו שוב, ואולם בית המשפט רשאי לתת מענק חד פעמי לאלמנת המוריש הנישאת בשנית, אם נראה לבית המשפט לעשות כן בנסיבות העניין ובהתחשב בזכויות ילדיו של המוריש.
תיקון משנת 2017 קובע כי ניתן לשלם מזונות מהעיזבון לילדי המוריש עד שיגיעו לגיל 18, ולילד נכה, כל עוד הוא נכה, לילד שהוא חולה נפש כל עוד הוא חולה נפש, ולילד עם מוגבלות שכלית התפתחותית, כמשמעותו בחוק הסעד.
במקרים שבהן הנסיבות מצדיקות זאת, ניתן לשלם מזונות מהעיזבון לילד בגיר של המוריש, אשר בית המשפט ראה לפי הנסיבות שמן הראוי לקבוע לו מזונות עד גיל 23. הזכות נתונה גם להורי המוריש שהדאגה לפרנסתם הייתה עליו ערב מותו למשך כל ימי חייהם. עם זאת, החוק קובע כי לבן או בת זוג שערב מות המוריש נשללה מהם הזכות לקבל מזונות ממנו, אינם זכאים למזונות מהעיזבון.
כאשר בני זוג החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, על פי ההגדרה של ידועים בציבור, ואחד מבני הזוג מת ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העיזבון כאילו היו נשואים זה לזה.
ילד, לעניין זכאות המזונות, כולל גם ילד שנולד אחרי מות המוריש, ילד שלא מנישואין, ילד מאומץ, וכן נכד של המוריש שנתייתם לפני מות המוריש או שהדאגה לפרנסתו הייתה על המוריש ערב מותו ואין הוריו יכולים לספק לו מזונותיו.
כיצד נקבע סכום המזונות?
מזונות מהעיזבון כוללים גם הוצאות הכשרתו של הזכאי למשלח יד, ובעת קביעת הזכות למזונות והיקפם מתחשב בית המשפט, בגורמים הבאים: בשווי העיזבון, במה שהזכאי למזונות עשוי לקבל מן העיזבון כיורש על פי דין או כזוכה על פי צוואה, ברמת החיים של המוריש ושל הזכאי למזונות כפי שהייתה ערב מותו, ובשינוי שחל בצרכיו של הזכאי עקב המוות.
ובנוסף מתחשב בית המשפט בהכנסתו של הזכאי למזונות מכל מקור כלשהו, ובתנאי שלגבי בן זוגו של המוריש לא יתחשב בית המשפט בהכנסתו מעבודתו או ממשלח ידו, אלא במידה שהכנסה כזאת שימשה גם ערב מות המוריש לפרנסת המשפחה או לפרנסת בן הזוג, במזונות שהזכאי יכול לקבל על-פי הסעיפים 2 או 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), ולגבי בן זוגו של המוריש - במה שמגיע לו על פי עילה הנובעת מקשר האישות, לרבות מה שהאישה זכאית לקבל על פי כתובה.
איך להגיש בקשה לקביעת המזונות?
כדי לקבוע את הזכאות למזונות מהעיזבון, עורך בית המשפט מבחן נזקקות למי שמבקש את המזונות, ורק אם יוכיח כי הוא אינו מסוגל לקיים את עצמו ולספק לעצמו את הצרכים ההכרחיים, ייפסקו לו מזונות מהעיזבון. תשלום זה נועד לספק את הצרכים ההכרחיים בלבד ולא מעבר לכך.
את הבקשה לקביעת מזונות יש להגיש לבית המשפט לפני חלוקת העיזבון. עם זאת בית המשפט רשאי להיזקק לבקשה שהוגשה בתוך חצי שנה לאחר חלוקת העיזבון אם סבר שהנסיבות מצדיקות זאת. כמו כן, בית המשפט רשאי לפסוק מזונות למפרע החל ממות המוריש, וכן הוא רשאי לפסוק מזונות זמניים עד לגמר בירור הבקשה.
בית המשפט יקבע את סכום המזונות בתשלומים חוזרים, ואולם הוא רשאי לקבוע תשלום חד פעמי אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת. בית המשפט רשאי לקבוע מי יספק את מזונות ולידי מי יסופקו, וכן, לקבוע הבטחת מזונות על ידי הפקדה, השקעה, ביטוח קצב, שעבוד או באופן אחר. במקרה הצורך יכול בית המשפט להתנות את סיפוק המזונות ואם נקבעו תשלומים עתיים, יכול כל צד, לבקש בכל עת לשנות את הדרכים או התנאים, או לבקש להחליף אותם במענק חד פעמי.
