ארגון "משפחה חדשה" מעריך כי בישראל חיים כיום כ-85 אלף זוגות שהינם "ידועים בציבור" כאשר כ-45% מהם קשורים ב"נישואי חוזה" בהסדר משפטי. נישואי חוזה הינם מערכת יחסים זוגית בעלת תוקף משפטי המבטאת את היחסים בין בני הזוג כאשר הם אינם רשומים במפקד האוכלוסין של המדינה ו"נישואיהם" חסרי תוקף מול המשרדים הממשלתיים.
נישואיהם של בני זוג ידועים בציבור נובעים מתוך רצון והסכמה הדדיים, כאשר בני הזוג אינם יכולים להינשא על פי החוק הישראלי, או במידה והם אינם מעוניינים במעורבות מוסדית ממשלתית או דתית בקשר ליחסיהם – התנגדות הנובעת לעיתים מכורח המציאות ולעיתים מתוך אידיאולוגיה.
החוק בישראל התיר את ענייני הליכי הגירושין והנישואין באופן מוחלט לסמכותם של בתי הדין הדתיים, אי לכך – לא תיתכן חתונה של פסולי חיתון כגון בעלי דתות שונות, כהן וגרושה, נישואין חד מיניים וכו’. עם זאת, הפסיקה והחקיקה בישראל מתירות לבני זוג אלה הרוצים לקשור את מערכת היחסים שלהם כתא משפחתי מאוחד לחיות כ"ידועים בציבור".
ידועים בציבור הינם בני זוג המנהלים משק בית ותא משפחתי באופן הזהה בדיוק לבני זוג נישואין. בני הזוג מביאים ילדים לעולם, גרים תחת קורת גג אחת, משתפים חשבונות וצוברים נכסים משותפים - כל זאת מבלי להיות קשורים בקשר נישואין - מתוך הסכמה.
הסכמה זו יכולה להיעשות בכתב או בעל פה, כך או כך רואים עצמם בני הזוג כשותפים זוגיים לכל דבר ועניין. בחוק הישראלי קיימים למעלה מ-20 חוקים המעגנים את מושג ה"ידועים בציבור" עמוק בתוך התודעה הישראלית והמערכת המשפטית. חוקים רבים כגון חוק הירושה או חוק הביטוח הלאומי חלים גם על ידועים בציבור.
- תביעה לעזבון של שתי ידועות בציבור
- תביעה של ילדיה של אשה שנפטרה נגד הטוענת להיות ידועה בציבור של בעלה המנוח
- חלוקת רכוש בני זוג שהיו ידועים בציבור ולאחר מכן נישאו
עם זאת, לא כל זוג אשר חי תחת קורת גג אחת או מנהל מערכת יחסים ארוכת שנים ומלאת אמון ייחשב כ"ידוע בציבור". על מנת לקבל הכרה שכזו, צריכים בני הזוג לעמוד בשני תנאים מצטברים:
חיי משפחה
התנאי הראשון של - קיום חיי משפחה - בא לבטא במהותו קיום מערכת חיים אינטימית, המנוהלת כאילו היו בני הזוג בעל ואישה הקשורים בברית הנישואין. על בני הזוג להוכיח כי יחסיהם הושתתו על ערכים של חיבה, אהבה, אמון הדדי ושותפות גורל.
ניהול משק משותף
על מנת שיוכרו בני זוג כ"ידועים בציבור" עליהם לנהל משק משותף. על פי הפסיקה, משק משותף כולל קורת גג אחת, הלבשה, מזון, לינה, ושאר צרכים הדרושים בעבור אדם בחיי היום-יום. מן המילה "משותף" נגזרת מהות תרומתם המשותפת של כל אחד מבני הזוג למערך הזוגי אם באופן של ממון ונכסים, ואם בניהול משק בית כל אחד לפי יכולתו וכישוריו.
- ידועה בציבור וזכויות בירושה
- מחלוקת על בתים שנבנו בתקופה בה היו בני הזוג ידועים בציבור
- החלת חזקת השיתוף בבני הזוג ידועים בציבור, אימתי?
בית המשפט קבע כי תרומת בני הזוג לא תהה על מנת להביא לסיפוק אישי אלא כנהוג בבני משפחה, לטובת התא המשפחתי בכללותו. בני זוג לא יוכרו כ"ידועים בציבור" במידה ומערכת היחסים ביניהם נועדה לספק צרכים כספיים או טובות הנאה. במילים אחרות – ידועים בציבור הינם כבעל ואישה לכל דבר, מבלי להיות רשומים כך על ידי בית הדין הדתי.
חיי משפחה ומשק משותף – תנאים מצטברים
עוד נקבע בפסיקה כי היסודות הנזכרים – חיי משפחה ומשק בית משותף - הינם תנאים שלובים השזורים זה בזה אשר כל אחד מהם נצרך למשנהו. לא על חיי משפחה לבד מדובר כאן אלא על חיי משפחה בעלי אופי מוגדר, היינו כאלה שביטויים בקיום משק בית משותף.
קיום חריגים
יצוין כי מן הפסיקה ידועים מקרים בהם חרג בית המשפט מהגדרות החוק היבשות והרחיב את מושג ה"ידועים בציבור" גם במקרים בהם בני הזוג לא גרו תחת קורת גג אחת או במידה והוכח כי אחד מבני הזוג ניהל מערכת יחסים נוספת מחוץ לקשר הזוגי הקבוע. בני זוג ידועים בציבור הוכרו בעבר גם במקרה בו נתגלע סכסוך בין בני הזוג והם דרו בחדרים נפרדים מבלי לקיים יחסי אישות.
דוגמאות כאלו אינן חריגות ופעמים רבות מכיר בית המשפט בקיום יחסי "ידועים בציבור" גם אגב חריגות מן החוק וזאת לאחר שנבחן כל מקרה באופן אמביוולנטי.
האם קיים פרק זמן מינימאלי להכרה כ"ידועים בציבור"?
הן מן הפסיקה והן מן החקיקה לא הוכר מעולם רף זמן מינימאלי להכרה בזוג כ"ידועים בציבור". הדרישה להכרה במערכת יחסים זו אינה תלויה בזמן אלא בתנאים המצטברים כפי שפורטו לעיל. עם זאת, במקרים של "ידועים לציבור" וירושותצוואות, לעיתים משחק הזמן גורם מרכזי בהחלטת בית המשפט.
הסכם לחיים משותפים
בני זוג נשואים חייבים (מכורח ברית הנישואין שביניהם) בהיבטים רבים לרבות רכוש, מזונות ילדים, מזונות אישה וכו’. בני זוג "ידועים בציבור" עורכים פעמים רבות הסכם לחיים משותפים המגדיר את שאלות הרכוש, המזונות, הפירוד וכו’. למרות שלא נדרש מן החוק להביא הסכם זה לאישורה של רשות משפטית מוסמכת, מומלץ, על מנת למנוע התדיינויות עתידיות, להביאו לאישור בית משפט לענייני משפחה.
יש לציין כי במידה ועסקינן ב"ידועים בציבור" בני אותו המין, שופטים מסוימים אינם מאשרים הסכמי ממון בין בני הזוג חד-מיניים ואילו שופטים אחרים מעניקים לו תוקף של פסק דין. מומלץ, אם כן, להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה בטרם מביאים הסכם מסוג זה לאישור בית משפט, או במידה ומסתמכים על הסכם ממון כזה בעת תביעה לחלוקה רכושית בעת הפירוד.
השלכות לעניין המזונות
עקרונית, כאשר מדובר בבני זוג יהודיים, חובת המזונות לאישה ו/או מזונות ילדים נובעת מהדין העברי. בפסק דין תקדימי של בית המשפט העליון, נקבע כי ייתכן שביהמ"ש יטיל חיוב של מזונות "אזרחיים" במקרה בו בני זוג נשואים זה לזה בנישואים אזרחיים או חיים כידועים בציבור (ולכן עקרונית הדין העברי לא חל עליהם ולא אמורה להיות חובת מזונות).
כלומר, תיתכן סיטואציה בה בית המשפט יטיל חובת מזונות של בן זוג אחד כלפי בן הזוג האחר מכוח עיקרון תום הלב. מזונות אלה, הקרויים "מזונות אזרחיים" מהווים תמיכה כספית של בן זוג אחד בשני, ומטרתם להבטיח את רמת חייו של בן הזוג ולאפשר את שיקומו לאחר הפרידה הפיזית בין בני הזוג.
