כאשר באים בני זוג בברית הנישואין, מתחייב הגבר כלפי אישתו לכלכל אותה ולדאוג לה לאורך שנות נישואיהם. כל אימת שקיימת ברית הנישואין בין השניים, ובני הזוג גרים תחת קורת גג משותפת, חייב הבעל בתשלום מזונותיה של אישתו על פי חוק.
יש לציין כי מעשים מסויימים של האישה עלולים לשמוט את זכאותה למזונות כגון בגידה בבעלה, התנכרות אליו, עזיבתה את הבית, אי הסכמה לקיים עימו יחסי מין, מעשה כיעור וכו'. זאת ועוד, תביעה למזונות האישה פוקעת עם תום ברית הנישואין ותביעה רטרואקטיבית למזונות אלו לא תהה קבילה בהליך משפטי.
סמכות לדון במזונות האישה קיימת לשתי ערכאות לפי המשפט הישראלי - לבתי הדין הרבניים (אשר על פי רוב מטיבים עם הגבר) ולבתי המשפט לענייני משפחה (אשר מרבית התביעות המוגשות על ידי נשים מונחות על שולחנם).
תביעת האישה לקורת גג
מזונותיה של האישה קיימים לה כל עוד היא מתגוררת עם בעלה תחת אותה קורת הגג. על פי הדין העברי, במידה ועזבה האישה את הבית, כל אימת שאין לה סיבה מוצדקת לכך (לדוגמא - אלימות במשפחה), תפסיד היא את זכאותה לדמי מזונות. יש לציין כי במידה והיה זה הבעל אשר עזב את הבית, אין הוא מושך בכך את אחריותו לשאת במזונות אישתו אשר נותרה בדירתם המשותפת.
מזונותיה של אישה עובדת
במידה והאישה עובדת ומתפרנסת בכבוד, על פי רוב אמורה משכורתה לספק בעבורה את כל צרכיה. אי לכך תצטרך האישה להגיש את תביעתה למזונות בתוספת 12 תלושי משכורת אחרונים ודיווחים על הכנסות נוספות (כגון דירה אשר היא משכירה, רכוש, ירושה וכו') ונתונים אלו ישקלו על ידי בית המשפט בבואו לקבוע את שיעור מזונותיה.
בד"כ, אישה אשר מתפרנסת באופן המספק את צרכיה לא תהה זכאית לדמי מזונות מבעלה, אך עם זאת במידה ושכרה אינו מספק את מזונותיה, על בעלה להשלים את החסר.
אישה אשר איננה עובדת אך קיימת לה היכולת לעשות כן איננה חייבת לצאת לעבודה. עם זאת, בשנים האחרונות התרחבה הפסיקה בנושא המזונות ואישה צעירה ובריאה אשר קיימת לה יכולת להשתכר בכבוד, יתחשב בכך בית המשפט ויגזור את פוטנציאל ההשתכרות שלה מדמי מזונותיה.
סירוב הבעל לתת גט לאשתו
אחת מן הדרכים הידועות על מנת להביא סרבן גט להעניק גט לאשתו הינה הפעלת לחץ כלכלי על הבעל תוך כדי קביעת שיעור מזונות חודשיים לאישה. סירובו של הבעל לתת גט לאשתו מעכב את יכולתה להתקדם הלאה בחייה ולבוא בברית נישואין חדשה, אי לכך, מזונותיה (הקרויים בעגה המקצועית "מזונות מעוכבת") נועדו גם לכלכלה וגם לגרום לבעל להעניק לה גט.
מתי לא תהה אישה זכאית למזונותיה מבעלה?
הדין העברי הגדיר מספר עילות אשר במידה ויקומו הן לבעל, לא תהה אשתו זכאית לתשלום מזונותיה על ידיו. אי זכאות בדמי מזונות עלולה לנבוע לאישה אשר בגדה בבעלה, אישה אשר איננה מוכנה לקיים עם בעלה יחסי אישות (יחסי מין), אישה אשר מתנכרת לבעלה ומכפישה אותו, אישה אשר עזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת ועוד.
האם ניתן לשנות פסק דין שניתן בנוגע לדמי מזונות?
פסקי דין אשר ניתנו בעניין מזונות (ובכלל בכל תחום המשפחה) אינם תמיד פסקי דין חלוטים וערעורים עליהם יכולים להיות מוגשים לאורך השנים ובהתאם לנסיבות. לדוגמא, בעל שחייב במזונות אישתו אך נפגע בתאונת דרכים ואיבד את כושר השתכורותו לתמיד, רשאי להגיש תביעה לביטול דמי המזונות.
בעל אשר גילה כי אשתו בוגדת בו, או במידה והיא איננה מוכנה לקיים עימו יחסי אישות, רשאי להגיש תביעה לביטול מזונותיה, אפילו אם נקבעו כאלה. יש לציין כי ערעור או שינוי פסק דין מזונות, יוגש בערכאה בה נידון עניין המזונות בתחילה. דהיינו, לא יתקבל ערעור אל פסק דין הניתן בבית הדין הרבני במידה ויוגש לבית המשפט לענייני משפחה.
