|
כאשר זוג הורים מחליט על גירושין, באופן טבעי השאלה המרכזית העולה בדיונים בין הצדדים היא שאלת המשמורת והחזקה על הילדים.
על פי רוב, יקבע בית המשפט הורה אחד כמשמורן ויזכה אותו בכך שהילדים יהיו בחזקתו, יגורו בביתו והוא יהיה אחראי על כל צרכיהם. בית המשפט אינו מפקיר את ההורה השני וקובע בעבורו מועדים קבועים ומוסדרים מראש בהם יפגוש את ילדיו. מועדים אלו נקראים בעגה המקצועית – הסדרי ראיה.
טובת הילד וגיל הילד בקביעת הסדרי ראיה
מטרתם של הסדרי הראיה הינה להעניק להורה הלא משמורן זכות, אפשרות וקשר עם ילדיו כאשר מידת הקשר וכמות המפגשים משתנה עם גילאי הילד. בקביעת משמורת ילדים, עומדת לנגד עיניהם של השופטים תפיסה אחת המבוססת על עיקרון טובת הילד. תפיסה זו היא המנחה אותם בקבלת ההחלטה.
ידוע כי ילדים קטנים בגילאים רכים (בד"כ עד גיל 6) לא יופרדו ממחיצת אמם והסדרי ראיה בהם האב לוקח את ילדיו לסופי שבוע או לכמה שעות לא יקבעו בגילאים אלו. הסדרי ראייה נקבעים על פי רוב בבית המשפט תוך כדי התייחסות לתסקיר המוגש בעניין המשפחה ע"י פקידת סעד אשר בחנה את הנפשות הפועלות והאינטריגות ביניהן.
מהם הסדרי ראיה מקובלים?
הסדרי ראיה מקובלים הינם מפגשים דו שבועיים באמצע שבוע במשך כמה שעות אחרי הצהרים, אשר נקבעים באופן מסודר ובשעות קבועות מראש. בד"כ יתחייב ההורה שאינו משמורן להחזיר את הילדים לביתם לא יאוחר מהשעה 21:00 במידה ומדובר ביום שלפני לימודים.
נהוג לקבוע הסדר דו חודשי של מפגשים בשבתות ואת ימי החג מחלקים ההורים בד"כ לסירוגין. לרוב נהוג גם בכל שבת שנייה שהילדים ילונו בביתו של ההורה השני לפחות לילה אחד במהלך סוף השבוע.
במהלך חופשות בשנת הלימודים (החופש הגדול, חופש פסח וכו’) נהוג להגביר את כמות המפגשים בין האב לילדיו, וידוע כי הוצאת ילד לטיול ארוך לחו"ל במהלך אחת החופשות תלויה לרוב בהסכמה בכתב של ההורה השני. במקרים מסוימים, כאשר קיים משבר אמון בין ההורים, נהוג להפקיד ערבות כספית מסוימת במידה ואחד ההורים יוצא עם הילד מחוץ לגבולות המדינה (זאת על מנת למנוע אירועים של חטיפת ילדים).
הפרת הסדרי ראיה, מה עושים?
הפרות של הסדרי הראיה יכולות לבוא משני צידי המתרס. סירובו של ההורה המשמורן למסור את הילדים הקטינים על פי הסדר ראיה שנקבע בבית משפט מחד, או החזרתם של הילדים באיחור על ידי ההורה השני מאידך. הסדרי ראיה נקבעים, לא בכדי, על פי שעות קבועות, שכן איחורים (ולו הקלים ביותר) עלולים להיתפס כהפרת הסדרי ראיה וצו בית משפט.
יצויין כי הורה שאינו משמורן אשר אינו מגיע לפגוש את ילדיו כלל, למרות שנקבעו הסדרי ראיה בעניינו בבית המשפט, יחשב כהורה המפר הסדרי ראיה.
במידה והופרו הסדרי הראיה על ידי אחד הצדדים, קמה להורה השני עילה להגשת תביעה לבית המשפט על מנת להסדיר מחדש את עניין משמורת הילדים. בית המשפט רשאי להטיל עונש על ההורה בגין הפרת הסדרי ראיה, החל מקנסות וכלה בשינוי הסדרי הראיה בשל אי עמידתו בהם.
יש לציין כי במידה והורה משמורן מסרב למסור את הילדים על פי הסדרי ראיה קבועים, או במידה והורה שאינו משמורן ממאן להחזיר את הילדים לביתם, יכול ההורה השני לפנות למשטרה ולבקש ממנה עזרה מיידית.
מה יש לקבוע בהסדרי ראיה במסגרת הסכם גירושין?
במידה ובני הזוג קובעים את הסדרי הראיה במסגרת הסכם גירושין ביניהם, רצוי להמציא מראש פתרונות לסיטואציות אפשריות בעתיד כגון מעבר האם עם הילדים לעיר אחרת בארץ או במקרים מסוימים לחו"ל.
זוגות רבים מגדירים כל יציאה לחו"ל בהתניית ערבות ואו אישור בכתב מבן הזוג השני. לעיתים נקבע בהסכם הגירושין "רדיוס" מגורים אשר מונע מן האם להרחיק מקום מגוריה באופן שיפגע בהסדרי הראיה של הילדים עם אביהם. עם זאת, יש לציין כי כל מקרה נבדק לגופו ובאופן אמביוולנטי לנפשות הפועלות.
|
