כל אימת שהילדים הינם קטינים, מוטלת על הוריהם באופן שווה חובת האפוטרופסות עליהם הכוללת את חינוכם, גידולים ודאגה למדורם ורווחתם (הרפואית והנפשית). אחריות זו, העולה מתוקף חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (1962), קרויה בעגה המקצועית – חזקה על הילד. במידה ומגיעים הורים לילדים להחלטה כי יש להתיר את ברית הנישואין עליהם לקבוע מי יגדל את הילדים, ואי לכך יכול כל צד להגיש תביעה למשמורת בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.
יש לציין כי תביעת משמורת אשר תוגש לבית הדין הרבני, תיכרך באופן אוטומאטי עם תביעת גירושין (שכן על פי הדת, ברגע בו מתגלע ריב על משמורת הילדים, עומד קשר הנישואין על כרעי התרנגולת).
מהי הלכת הגיל הרך?
במסגרת החקיקה והפסיקה בישראל, ידוע כי במידה ולא אובחנו אצל האם בעיות מסוגלות הורות קשות (כגון התמכרויות, בעיות נפשיות וכו’), תהה טובת הילדים במידה ויגדלו תחת משמורתה. האם תהה זכאית למשמורת ילדיה על פי רוב, קל וחומר כאשר הם קטני קטינים (עד גיל 6), מתוקף הלכה ידועה הקרויה "הלכת הגיל הרך" או "חזקת הגיל הרך".
קראו עוד בתחום:
- סכסוך גירושין - האם לאפשר עדות צד בועידת וידאו?
- אי קבלת סרוב הבת לבקר את אביה במסגרת הסדר משמורת
-
העברת קטין למוסד חינוכי בהעדר הסכמה משותפת של שני ההורים
מתי ימנה בית המשפט מומחים מטעמו לבדיקת סוגיית משמורת?
במידה ולא מצליח בית המשפט לקבוע באופן חלוט בידי מי יש להפקיד את המשמורת על הילדים, ממנה השופט על פי רוב מומחים מטעמו המגישים לו תסקיר ובו נבדקים המסוגלויות ההוריות של בני הזוג. תסקירים אלו נערכים על ידי פסיכולוגיים, סוציולוגיים ולעיתים תוך התחשבות ביחידות הסיוע.
מהי טובת הילד בקביעת משמורת?
רבים מבלבלים בין עקרון טובת הילד, שהינו העיקרון המוביל את הפסיקה בעניין המשמורת לבין "עקרון רצון הילד". לא תמיד יישבו שני עקרונות אלו בכפיפה אחת ובדיונים רבים אף עומדים הם משני צידי המתרס.
בבואו של בית המשפט לבחון את עיקרון טובת הילד במשמורת, עומדים בפניו שיקולים רבים המובנים מקריטריונים לעתיד ולהווה, לרבות הותרת פתחים לשינוי פסק דין המשמורת בעתיד. עיקרון רצון הילד הינו השיקול המוביל בד"כ בבואו של בית המשפט לבחון את טובת הילד, אך אין זה אלא שיקול אחד מיני רבים.
מהו רצון הילד בסוגיית משמורת, ומהי השפעתו?
רצון הילד הינו השיקול המרכזי העומד לנגד עיניו של השופט בבואו לבחון את משמורת הילד כתלות בטובתו האישית. עם זאת השופט הבודק את רצונו של הילד מנסה להתחקות אחר גורמים שליליים אשר היו עלולים להפעיל מניפולציות על רצונו החופשי.
קראו גם בתחום:
- אמנת האג - תביעת אב להחזרת בנו הקטין
- קביעת משמורת בין הורים שאינם נשואים כאשר האב הינו הומוסקסואל
- פסק דין בנושא אימוץ קטין כאשר האם הביולוגית מתנגדת לכך
לדוגמא, שופטים רבים נוטים לנקוט בחשדנות כלפי ילדים אשר מביעים מידת נחרצות גבוהה כנגד העברתם לבית ההורה השני (חשש להשפעה בלתי הוגנת). זאת ועוד, מן הפסיקה ידוע כי ישנה משמעות גדולה לגילו של הילד ולבגרותו הנפשית שכן דעתו של ילד בן 8 איננה שקולה לדעתו של ילד בן 15 או 18. בד"כ החל מגיל 10 יעניק בית המשפט משקל מהותי לדעתו של הילד.
פעמים רבות ימנה השופט פסיכולוג המומחה בילדים או עובדת סוציאלית המתמחה בנושא, על מנת שימציאו בעבורו תסקיר אובייקטיבי על הילדים, ולעיתים אף יבקש השופט להיפגש עם הילד בנפרד ללא נוכחות ההורים.
- ההורים לא מתקשרים אלא בהודעות SMS, האם תתכן משמורת משותפת?
- בית המשפט אישר לאם לעבור עם בנה הקטין לקולומביה
מהו עיקרון זמינות ההורה?
בית המשפט נוהג לבחון מהי מידת הזמינות אשר יכול להעניק כל אחד מן ההורים לילדים במידה ויקבל הוא את המשמורת לידיו. בבואו לבחון סוגיה זו יבדוק בית המשפט מי הוא ההורה אשר יותר קרוב לילדים, קשוב לבעיותיהם ורגשותיהם, מגלה אליהם חום ואהבה ונתפס בעיניהם כדמות הורית יותר.
בית המשפט בודק זמינות הורית על ידי בדיקת עזרה בלימודים, הכרת שמות חברי הילדים, הלבשת הילדים לבית הספר ועוד. ברוב הפעמים תוענק המשמורת להורה אשר מעורב יותר בחיי הילדים.
מהו דינם של הסכמי משמורת אשר הוסכמו על ההורים מחוץ לבית המשפט?
לעיתים מגיעים הורים גרושים להסכמי משמורת בינם לבין עצמם מבלי להביא את המחלוקת להכרעה בבית המשפט. עם זאת, במידה ויסבור בית המשפט כי יש בהסכמים אלו פגיעה בעיקרון טובת הילד, אין הם יהיו תקפים על פי דין ושופט יכול להוציא כנגדם פסק דין הקובע הסדרי ראייה ומשמורת על פי ראות עיניו. הסכמי משמורת, בדומה להסכמי גירושין, לא יהיו מחייבים במידה ולא קיבלו הם תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
נטייה לא להפריד בין אחים
בית המשפט נוטה בד"כ לא להפריד בין אחים ולהעניק משמורת על ילד אחד להורה אחד ומשמורת על ילדים אחרים להורה השני. הפסיקה הכירה בעבר בחשיבות הגדולה שיש לקשרים בין האחים לצורך התפתחות תקינה וטובה של הילדים, מקבלים משנה חשיבות במידה והסמכות ההורית מתערערת (כפי שקורה לעיתים קרובות בהליכי גירושין).
נחיצות הקשר של הילדים עם ההורה השני ומשפחתו
בית המשפט מכיר בחשיבות הקשר של הילד עם ההורה שאינו משמורן ומשפחתו. במידה וימצא השופט כי ההורה המשמורן מסית את הילדים כנגד ההורה השני או משפחתו, יעמוד לו הדבר כרועץ בדיון המשפטי. מכיוון שמדובר בילדים, קל מאד לראות השפעה זרה ושלילית עליהם בבית המשפט ובאמצעות תסקירים פסיכולוגיים.
מוכנות הורית לקבל עזרה מקצועית
פעמים רבות, עקב טלטלת הגירושין ועצם היווצרות הצורך לגידול הילדים באופן חד-הורי, ייתן בית המשפט משקל חשוב בהחלטתו לגבי ההורה אשר יביע נכונות להיעזר בקבלת הדרכה הורית מקצועית מגורמי טיפול שונים. סירוב הורה לקבלת עזרה מסוג זה עלול להיות ההבדל הדק בינו לבין משמורת ילדיו ולכן פסילת עזרה זו על הסף אינה מהלך מומלץ בדיון משפטי.
