|
בעת שבאים בני הזוג בברית הנישואין, מתחייב הבעל לשאת במזונות האישה לרבות מזון, הנעלה, לבוש, בריאות, מגורים וכו'. דמי מזונותיה של האישה יכולים לכלול גם חיוב הבעל בהוצאות קוסמטיקה, רכב, מכון כושר, עוזרת בית וכו'. מזונותיה של האישה נגזרים על פי ההלכה העברית כי האישה "עולה עם בעלה אך איננה יורדת עימו".
משמע, הבעל חייב במזונותיה של האישה בהתאם לרמת החיים אליה היא הורגלה במהלך שנות הנישואין, אפילו אם במקור היא מגיעה מרקע סוציו-אקונומי נמוך. זאת ועוד, הבעל איננו רשאי להעניק לאשתו רמת חיים הנמוכה מרמת החיים אשר היא הורגלה אליה בבית אביה.
חיוב מינימאלי במזונות, האמנם?
מזונות האישה אינם מוגבלים ברף מינימאלי בדומה למזונות ילדים, אך עדיין קיימים שני חוקי בסיס בדין העברי אשר משפיעים על קביעת שיעור המזונות:
-
הבעל ישלם את מזונותיה של האישה ויתאים את רמת חייה לרמת חייו שלו.
-
האישה עולה עם הבעל אך אינה יורדת עימו. האישה זכאית לרמת החיים ממזונותיה אשר איננה נמוכה מרמת החיים אליה הורגלה בבית אביה מחד, ואיננה נמוכה מרמת החיים אשר הייתה נהוגה בבית בעלה מאידך.
כיצד נקבעת רמת החיים של האישה?
בבואו של בית המשפט לקבוע את רמת החיים של האישה, עומדים בפניו השיקולים הבאים:
- מדור - אחד מן הצרכים החשובים ביותר במזונותיה של האישה הינו המדור, דירת המגורים. מזונותיה של האישה למדור נקבעים על פי גודלו של הבית בו היא מתגוררת, הוצאות נילוות כגון חשמל וארנונה וכו'. במידה והבעל עזב את הבית והגירושין טרם הגיעו לתוקפם, חייב הבעל גם בתשלום החזקת הבית לרבות עוזרת בית, הוצאות רכב, ועד בית וכדומה.
- צרכים רפואיים - בין מזונותיה של האישה קיימים גם צרכים רפואיים כגון טיפולים קוסמטים, טיפולי שיניים, רופאי נשים, רופאי משפחה וכו'.
- תרבות ופנאי - בית המשפט יכול לפסוק מזונות אישה הכוללים גם תשלום בעבור בילויים ופנאי להם היא רגילה עובר ליום בו הוחלט על הצדדים כי עליהם להפרד. צרכים אלו יכולים להיות מנויים לכתבי עת ומאגזינים, מסעדות, בתי קפה, כרטיסים להופעות וכו'.
- שונות - כל הוצאה אשר נחשבת כחלק מרמת חייה הרגילה של האישה עובר לסכסוך בין בני הזוג יכולה להיכלל בחישוב מזונותיה. הוצאות אלו יכולות להיות חיות מחמד, מתנות, תחביבים, החזרת חובות ועוד.
|
