|
כל קטין זכאי לתשלום בעבור מזונות ילדים וזאת מבלי להתייחס כלל לשאלה האם הוריו נשואים, האם אביו מכיר בו או אפילו במידה ואביו נשוי לאישה שאיננה אימו. תביעה למזונות הילדים תידון בבית המשפט לענייני משפחה, וזאת במידה ולא הסכימו שני הצדדים לדון בה בבית הדין הרבני.
אב חייב במזונות ילדיו עד שהגיעו לגיל 18, ובמהלך שלושת שנות השירות הצבאי, יחויב האב בתשלום
שליש ממזונותיהם. קביעת דמי המזונות נעשית על פי הדין האישי החל על האב, דהיינו, אב יהודי יהיה כפוף לדין העברי ואב מוסלמי לדין השרעי. במידה והאב הינו חסר דת, יקבעו דמי המזונות בעניינו על פי חוק המזונות.
כיצד מחולקים דמי המזונות כתלות בגילאי הילדים?
אב יהודי חייב בדמי מזונותיו של ילדיו הקטינים באופן אבסולוטי עד גיל 15. צרכים אלו מתחלקים לצרכים בסיסיים כגון מדור, מזון, והלבשה, ולצרכים מדין צדקה הכוללים מעון יום, נסיעות, טיולים, חוגים וכו’. דמי המזונות מחושבים על פי גילאי הילדים באופן הבא:
- עד גיל 6 – חבות אבסולוטית של האב למזונות ילדיו, הן ההכרחיים והן מדין צדקה.
- מגיל 6 עד גיל 15 – חבות אבסולוטית של האב למזונות ילדיו ההכרחיים, חלוקה שווה של מזונות מדין צדקה בין ההורים.
- מגיל 15 עד גיל 18 – חבות משותפת של ההורים על מזונות הילדים.
- שירות צבאי – אב חייב בתשלום שליש ממזונות ילדיו במהלך שירותם הצבאי.
גם במידה והמזונות מחויבים באופן שווה בין ההורים, החל מגיל 15 ואילך, נוטים בתי המשפט להטיל את מרבית הנטל על האב, מתוך הכרה בעובדה שהאם מגדלת את הילדים. בחישוב דמי המזונות, ידוע כי בתי הדין הרבניים נוטים לפסוק דמי מזונות נמוכים יותר מדמי המזונות אשר נפסקים בבית המשפט לענייני משפחה.
מהם השיקולים לקביעת דמי מזונות?
בבואו לקבוע את גובה דמי המזונות, עומדים בפני בית המשפט שיקולים רבים, הן מצידו של הילד והן מצידו של האב. בית המשפט בודק מהם צרכיו ההכרחיים של הילד (אשר בהם יישא האב באופן מוחלט), מהם צרכיו מדין צדקה (החלק אשר בו יהיו חבים ההורים באופן שווה), מהם כושר ורמת ההשתכרות של ההורים והאם מצבו של הילד מצריך טיפולים רפואיים או הוצאות מיוחדות.
בנוסף לכל אלה, אומד בית המשפט את ההתפתחויות העתידיות בפרנסתם ו\או בריאותם של ההורים ומנסה לקחת בחשבון גם תחזיות עתידיות במקרה המונח לפניו. מכל האמור לעיל ניתן להבין כי דמי מזונות הינן עניין אמביוולנטי אשר משתנה ממקרה למקרה ותלוי במספר רב של גורמים שונים.
כיצד ניתן לחשב את פוטנציאל ההשתכרות של האב?
בעת שמוגשת תביעת מזונות לבית המשפט, ידרוש השופט מבעלי הדין להמציא בעבורו "הרצאת פרטים בתביעת מזונות". מדובר במכלול המסמכים המאששים את רמת השכרות הצדדים, וביניהם תלושי משכורת של השנה האחרונה, פרטים על חשבונות בנק ונכסים לרבות רכבים, נכסי נדל"ן ועוד.
האם קיים חישוב מינימאלי לדמי מזונות?
צרכיו הבסיסיים של הילד הינם סכום אשר אינו משתנה בין ילד עני לבין ילד להורים עשירים. מן הפסיקה נקבע סכום מזונות מינימאלי העומד על 1,200 שקלים לחודש לילד. סכום זה אינו דורש הוכחה בבית המשפט או הבאת ראיות מסודרות, והקטין זכאי לו מרגע שהוכחה תביעת המזונות בעניינו.
עם זאת, סכום זה כמובן איננו כולל צרכים נוספים של הקטין לרבות מגורים, חינוך, חוגים וכו’. מן הפסיקה ידוע כי דמי המזונות אמורים להבטיח את רמת החיים אשר הייתה נחלתו של הקטין, עובר לגירושיי הוריו, אי לכך, ככל שרמת חייו הייתה גבוהה יותר – ככה יפסקו מזונותיו בשיעור גבוה בהתאמה.
מהו חישוב המדור במזונות הקטינים?
אב חייב גם בתשלום מדור ילדיו הקטינים, דהיינו קורת הגג אשר מעל לראשם. דמי המדור הינם חלק ממזונות הקטינים, גם במידה ורובצת על הדירה בה הם גרים משכנתא או היה והם גרים עם אמם בשכירות. ככל שמספר הילדים הגרים עם האם גדול יותר, ככה חלקם בנכס משמעותי יותר, ומכיוון שנטל מדורם הינו באחריות אביהם, דמי המזונות שישולמו בעדם יהיו גבוהים בהתאמה.
מן הפסיקה נקבע:
- מדור בעבור ילד אחד – חלקו בנכס 30% ודמי המדור בעבורו יהוו 30% משכר הדירה או המשכנתא.
- מדור בעבור 2 ילדים – חלקם בנכס 40% ודמי המדור בעבורם יהוו 40% משכר הדירה או המשכנתא.
- מדור בעבור 3 ילדים – האב יישא במחצית שכר הדירה או המשכנתא, שכן 50% מהתלות בנכס רובצת על הקטינים.
בחישוב דמי המדור מתייחס בית המשפט גם לגודל הדירה, איכות החיים באזור בו היא נמצאת וכו’. במידה והאם עברה עם הילדים לדירה חדשה ורכשה אותה באמצעות הלוואת משכנתא, יגזרו דמי המזונות מהערכה של שכר הדירה ולא מדמי המשכנתא.
|
