בתביעה שלפנינו תובעת אישה תשלומי פוליסת ביטוח חיים של בעלה המנוח מחברת הביטוח. החברה הינה תאגיד שניהל במועדים הרלוונטיים קופת גמל וקרן לביטוח חיים עבור עובדי התעשייה האווירית לישראל. המנוח עבד במשך כ- 25 שנים בתעשייה האווירית לישראל עד לחודש אוגוסט 1995, ובוטח במשך שנים בחברה הנתבעת.
תשע שנים לאחר שנעלם, הוכרז המנוח כמת
באוגוסט 95 נעלם המנוח ורק לאחר תשע שנים הצהיר בית המשפט על מותו. עד מהרה ביקשו היורשים (ביניהם התובעים) צו ירושה כנגד נכסיו של הנעדר.
קראו עוד...
התובעים פנו, בין היתר, למבקשת לשם קבלת כספי התגמולים שהופקדו אצלה כמו גם לקבלת כספי ביטוח החיים של המנוח. המבקשת העבירה לידי המשיבים את כספי התגמולים אולם סירבה להעביר לידיהם את כספי ביטוח החיים, בטענה, כי תביעתם בנדון התיישנה. לפיכך הוגשה התביעה הנדונה.
מתי מתחילה תקופת ההתיישנות?
השאלה שעמדה בפני בית המשפט לענייני משפחה היא מתי נוצרה העילה לתביעה ומכאן ממתי נספרת תקופת ההתיישנות. בית המשפט קבע כי מועד תחילת מרוץ תקופת ההתיישנות עומד בשני מבחנים, תנאי אחד - סובייקטיבי, לפיו עובדות המהוות את עילת התביעה, לא היו בידיעת התובע מסיבות שאינן תלויות בו. התנאי השני - אובייקטיבי, כי גם בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע את מצב אי ידיעת העובדות.
לסיכום,
מכיוון שכל עוד לא קיבלו היורשים הצהרה מפורשת מבית משפט על מותו של המנוח, אין ספק שלא היה בידם לבוא לדרוש את פוליסת ביטוח החיים שלו. גם המבחן האובייקטיבי מתקיים שכן היורשים פנו לכל הערוצים שעמדו לרשותם, על מנת לברר את נסיבות היעלמות המנוח. ורק משחלפו למעלה משבע שנים בלא שנמצא ו/או התקבל שביב מידע באשר לגורלו, פנתה כאמור אשת המנוח, בחודש ספטמבר 2002 לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להצהרה על מותו של המנוח.
אי לכך תקופת ההתיישנות מתחילה ביום ההצהרה על מותו של המנוח בשנת 2007 ולכן היורשים זכאים לכספי ביטוח החיים המופקדים אצל הנתבעת.
