חוק הירושה מאפשר לכל אדם לערוך צוואה ובמסגרתה לקבוע את יורשיו ולפרט מהם רצונותיו לאחר מותו. לצוואה במשפחה חד הורית יש חשיבות מכרעת לגבי גורל הילדים, ביום שבו ההורה היחיד ימות, גם מבחינה משפחתית וגם מבחינה כספית.
במצב שבו אם יחידנית או אב יחידני אינם מותירים אחריהם צוואה, קיימות שתי בעיות פוטנציאליות עיקריות עבור משפחות חד הוריות עם ילדים קטינים. האחת היא ניהול ירושת הילדים בעודם קטינים, והשנייה היא שבן זוג שהוא ידוע בציבור עשוי לרשת את מחצית העיזבון על פי דיני הירושה, הקובעים שאם אדם לא ערך צוואה, לאחר מותו תעבור מחצית מהירושה לבן זוגו בעת הפטירה.
כאשר הילדים הם היורשים העיקריים, בהיותם קטינים הם אינם יכולים לנהל בעצמם את הרכוש והכספים שהגיעו לידיהם. על כן ההורה השני שיכול להיות הגרוש או הבעל הפרוד או אבי הילדים שלא התחתן עם האם, יהיה זכאי לנהל את הרכוש עבור הילדים בהיותו האפוטרופוס הטבעי שלהם, כל עוד הם קטינים.
עבור חלק ניכר מאימהות ומאבות חד הוריים, מדובר באפשרות לא רצויה, מכיוון שכאשר התא המשפחתי מתפרק, לעיתים קרובות גם האמון נפגע ולרוב ההורים אין עניין שאם חלילה יקרה להם משהו, בן הזוג לשעבר ינהל את כספי הירושה עבור הילדים.
בחירת נאמן לניהול כספי הקטין
הורה שמעוניין למנוע מצב שבו ירושת הקטינים תנוהל על ידי בן הזוג לשעבר, יכול לקבוע בצוואה שבמידה ואחד מהילדים או יותר יהיה קטין בעת הפטירה ובעת קיום הצוואה, חלקו על פי הצוואה יוחזק בנאמנות על ידי נאמן שיבחר ההורה בצוואתו. ההורה יכול לבחור קרוב משפחה או חבר טוב שניתן לסמוך עליו, לניהול כספי הקטין עד הגיעו לגיל בגרות או לקבוע גיל מבוגר יותר. ניתן להתנות שהכספים יועברו וייועדו לרכישת דירה, להוצאות חתונה וכדומה.
כמו כן, במסגרת הצוואה ההורה יכול לציין מיהו האדם שאותו הוא מבקש למנות כאפוטרופוס על הילדים אשר יגדל אותם במקומו, ומהן הסיבות לרצונו למנות את אותו אדם כאפוטרופוס. ההורה יכול לפרט אם ישנם אנשים שהוא מתנגד לכך שיגדלו את הילדים.
ללא צוואה מחצית מהירושה תעבור לבן הזוג
בעיה מרכזית נוספת היא שמחצית מכספי הירושה עשויים לעבור לידי בן זוג ידוע בציבור. על פי חוק הירושה, אם לאדם יש בן זוג בעת פטירתו, לרבות ידוע בציבור, בן הזוג זכאי על פי החוק לרשת את מחצית העיזבון והילדים של המנוח ייאלצו להסתפק במחצית השנייה ולחלוק אותה ביניהם. לא פעם פסק בית המשפט כי גם בן זוג שנחשב ידוע בציבור לאחר קשר של חודשים ספורים בלבד, זכאי לרשת חלק ניכר מן הירושה על חשבון הילדים. תוצאה זו עלול לקפח באופן משמעותי את הילדים שהיו אמורים לקבל את מלוא העיזבון.
סיטואציה זו יכולה להימנע אם בצוואה יוגדר חלקו של בן זוג, ככל שיהיה קיים בעת הפטירה. ניתן לקבוע שבן הזוג יקבל חלק מוגבל מהירושה או לא יהיה כלל זכאי לרשת, וכל הירושה תעבור אל הילדים. ככל שהצוואה תהיה מפורטת ומנומקת יותר ומתייחסת למגוון של עניינים וסוגיות, כך ניתן יהיה להבין את רצונו של ההורה, את מניעיו ושיקוליו, דבר שיקשה על העלאת טענות כנגד תקפות הצוואה, ויוביל למצב שבו רצון המצווה יהיה מכובד באופן הקרוב ביותר ללשון הצוואה.
