תקנות הירושה קובעות כי שכר טרחה אשר נפסק עבור מנהל עיזבון איננו כולל את שכרו בגין הטרחה שבהגשת צו קיום צוואה. במסגרת סעיף 82 לחוק הירושה, המסדיר את סמכויותיו ותפקידיו של מנהל העיזבון, לא מופקד האחרון על הגשת בקשה לקיום צוואה אלא רק על ביצועה לאחר אישורה.
במילים אחרות, צעדים של מנהל עיזבון לפני הגשת בקשת צו קיום צוואה אינם נחשבים במסגרת עבודתו כמנהל עיזבון. במקרים בהם מנהל עיזבון מגיש בקשת צו קיום צוואה, וקיימת מחלוקת בין היורשים לבינו, נדרש בית המשפט להחליט בדבר שכרו של האחרון.
במקרה שהונח לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, טען מנהל עיזבון כי בית המשפט אמור לפסוק לטובתו שכ"ט בסך 1.5% משווי עיזבון המוערך ב-11 מיליון שקלים. לטענת מנהל העיזבון, שכר טרחה זה הינו שכר הטרחה המומלץ על פי לשכת עורכי הדין.
קראו גם:
- עדיפות למכירת דירה בסכום גבוה על ידי מנהל עיזבון
- בקשה למינוי מנהל עיזבון לנכסי מוני פנאן
- ירושה על פי שיקול דעתו של מנהל העיזבון, האמנם?
היורשים טענו, לעומת זאת, כי מדובר בעיזבון רב נכסים אשר קביעת שכר טרחה בשיעור 1.5% ממנו הינה מופרזת ובלתי סבירה בעליל. האם בית המשפט יקבל את טענת מנהל העיזבון, כי יש לפסוק עבורו שכר טרחה בהתאם למומלץ על פי לשכת עורכי הדין, או שמא השופטים יקבעו כי אכן מדובר בסכום גדול מדי. שכר הטרחה המבוקש הועמד על ידי מנהל העיזבון על כ-174,000 שקלים.
כיצד קובע בית המשפט מהו שכר הטרחה הראוי?
בית המשפט קבע כי עם כל הכבוד להמלצות לשכת עורכי הדין, לא מדובר בתקנות או חוקים המחייבים את הערכאה המשפטית. על פי פסק הדין, כללי לשכת עורכי הדין הינם שיקול אחד מיני רבים עבור בית משפט העומד על המדוכה בפסיקת שכרו של מנהל עיזבון. עם זאת, אין להם תוקף מחייב כלל.
מהם השיקולים הנוספים העומדים בפני בית המשפט?
בית המשפט ציין, במקרה דנן, שלושה שיקולים נוספים אשר עומדים לנגד עיניו בבואו לבחון את שכר טרחתו של מנהל העיזבון.
ראשית, בניגוד להליך של קביעת שכר טרחה בגין ניהול העיזבון, קביעת שכר טרחה במסגרת בקשה לקיום צוואה הינו למעשה החלטה העוסקת במערכת יחסים שבין עורך הדין ללקוח.
שנית, בית המשפט לוקח בחשבון את היקף טרחתו של מנהל העיזבון בטיפול בבקשה (האם הוגשו התנגדויות לבקשה? האם התקיימו דיונים בגין הבקשה? האם מדובר במספר רב של יורשים אשר היה עליו לטרוח על מנת לאתרם? וכדומה). כמו כן, יצוין כי טיב העבודה הנדרש במסגרת טיפול בבקשה לקיום צוואה הינו פשוט יחסית, וכולל לרוב מילוי טפסים ומשלוח הודעות ליורשים.
שלישית ואחרונה, בית המשפט שוקל את שוויו של העיזבון במסגרת השיקולים בקביעת שכר הטרחה. עם זאת, שוויו של העיזבון הינו בעל משקל פחות ביחס לשאר השיקולים.
מן הכלל אל הפרט
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי שכר הטרחה המבוקש הינו מוגזם ומופרז. השופט כתב בפסק הדין כי הפעולות השונות אותן נדרש מנהל העיזבון לבצע בגין הבקשה לצו קיום צוואה היו טכניות ברובן - לצוואה לא הוגשו התנגדויות ולא נערך מו"מ בין היורשים.
עיקר פעולותיו במסגרת הגשת הבקשה התמקדו במילויו טפסים ובמשלוח הודעות ליורשים. לפיכך, ולאור היקפו של העיזבון ועמדת היורש, הורה בית המשפט כי שכר הטרחה בגין הבקשה לקיום הצוואה יעמוד על 10,000 ₪ בתוספת מע"מ.
