ת"ע 1981-06 א' ואח' נ' ח' ואח'
בית המשפט לענייני משפחה דחה טענת התנגדות לצוואה מאוחרת בשל השפעה בלתי הוגנת, וזאת למרות שבמסגרת הצוואה האחרונה המנוח שינה את אופן חלוקת הירושה בצורה משמעותית. מדובר במצווה אשר ערך צוואה ובה הוריש לילדיו את רכושו בחלקים שווים.
חמישה חודשים לפני פטירתו, שינה המנוח את צוואתו והוריש את מלוא רכושו לאחת מבנותיו. לשני ילדיו האחרים הוריש המנוח ירושה צנועה הרבה יותר. האחים "המנושלים" הגישו התנגדות לביצוע הצוואה מחמת השפעה בלתי הוגנת. (על מנת להימנע משימוש בראשי תיבות, אחים אלה ייקראו "המתנגדים" ואילו הבת היורשת תיקרא "המשיבה").
בית המשפט דחה את התביעה. בפסק הדין נכתב כי לאחר פטירתה של אשת המנוח, הבת המשיבה לקחה את אביה לגור עימה בדירתה השכורה וזאת משום שאחיה "סירבו לקחת את המנוח אליהם". לטענת הבת, אחיה היו מעוניינים להעביר את אביהם לבית אבות, בעוד היא התנגדה לכך בכל תוקף ולקחה אותו לדירתה. המשיבה טענה כי היא טיפלה באביה בדירתה במשך שלושה חודשים, ולאחר מכן עברו כל בני המשפחה לגור בדירת המנוח וטיפלו בסב עד לסוף ימיו.
הסיבה למגורים בדירת המנוח
הבת טענה בעדותה כי היא עזבה את הדירה השכורה לפני הזמן, ובהתערבות גיסה היא הגיעה להסכם בעניין עם המשכיר. לדבריה, היא לא "נאלצה לעזוב את הדירה מחמת אי תשלום שכר דירה". האחים המתנגדים טענו כי הבת פונתה מהדירה בגין אי עמידה בשכר הדירה, אך טענה זו לא הוכחה כלל וכלל. בעל הדירה לא זומן לעדות, ואחד מהאחים אף העיד כי הוא "עודד את אחותו לעבור לגור בדירת אביו, ואף סייע לה במעבר".
קראו עוד בתחום זה:
- לא הוכחה השפעה בלתי הוגנת ובקשת ההתנגדות נדחתה
- ניצול יחסי עורך דין לקוח להשפעה בלתי הוגנת בעריכת צוואה
- מבחנים להשפעה בלתי הוגנת - צוואה לטובת מטפל סיעודי
- קיום צוואה למרות תלות ודחיית טענת השפעה בלתי הוגנת
בנוסף, בפני בית המשפט הובאו לעדות השכן והמטפל - עדים בלתי תלויים, ללא קשר משפחתי וללא כל אינטרס בעיזבון. עדים אלה העידו כי בתו של המנוח טיפלה באביה "בנאמנות ובמסירות" והמטפל אף העיד כי פעמים מסוימות הוא מצא את הבת ישנה ליד מיטת אביה.
האם נמנע מהאחים לפגוש את אביהם?
האחים המתנגדים טענו כי אחותם מנעה מהם לפגוש את המנוח ולא הסכימה לביקוריהם. טענות אלה, קבע בית המשפט, נסתרו בעדויות המשיבה, עדויות העדים ועדויות המתנגדים בעצמם. בפסק הדין נקבע כי האחים נמנעו מלבקר את האב "מטעמיהם בלבד". לדוגמא, כאשר אחת האחיות המתנגדות נשאלה מדוע לא ביקרה את אביה במעון לקשיש אליו הלך מדי יום, ענתה האחרונה כי "לא היה לה זמן". בית המשפט ציין כי מדובר בהסבר מוזר וזאת היות ומדובר באישה שאיננה עובדת.
יתרה מזאת, השכן העיד כי כאשר הוא ביקר את המנוח בימים בהם בתו המתנגדת הייתה מגיעה לדירה, ניכר כי האחרונה באה לבקר את אחותה ומתעלמת מן המנוח לחלוטין. למעשה, השכן העיד כי המנוח נפגע מהתנהגותה זו של בתו. מעדותו של השכן עלה גם כי אחד מהאחים המתנגדים נמנע מהלביא את בתו (נכדתו של המנוח) לבקר את אביו, וזאת למרות הקשר המיוחד בין המנוח לבין הנכדה. לדברים אלה הצטרף גם המטפל אשר העיד כי המנוח "התחנן בפני בנו שיביא את נכדתו אליו" וזה סירב לעשות כן באופן מכוון.
לאחר חקירת מערכת היחסים בין בני המשפחה, התגלו סכסוכים בלתי פשוטים בין האחים. לדוגמא, בשלב מסוים המנוח ביקש מאחת מבנותיו המתנגדות להשיב לו סכומי הלוואה שנתן לה. בקשה זו גרמה לסכסוך בין הבת המתנגדת לבת המשיבה. בנוגע לבן המתנגד, המנוח כעס על האחרון וזאת משום שהנ"ל לקח סכום כסף מביתו לאחר פטירת אמו. הצדדים לא הכחישו את הסכסוכים הכספיים.
בית המשפט קבע כי הוכח שהמנוח נישל את ילדיו המתנגדים מצוואתו בשל התנהגותם ולא בשל השפעה בלתי הוגנת. בנוגע למניעת מפגשים עם המנוח, בית המשפט קבע כי במידה והמתנגדים היו רוצים לפגוש את אביהם, והדבר היה נמנע מהם בשל אחותם, הייתה פתוחה בפניהם הדלת לפנות לגורמים שונים לממש את רצונם או לפחות להקפיד על ביקורים אצל אביהם עת יצא למועדון לקשיש.
"הימנעותם מלפעול בעניין הצביעה על כך שהם אשר נמנעו בעצמם מלבקר ולפגוש את אביהם המנוח ובהתנהגותם זו פגעו בו קשות. ניכר כי לאחר פטירת מות האם, המתנגדים התנתקו והתרחקו מהאב, ויתר האחים התנתקו מאביהם החורג וזאת מטעמים השמורים עימם", נכתב בפסק הדין, "המסקנה המתבקשת היא, שהמנוח לא היה מנותק מהסביבה. אכן, היה נתק באחרית ימיו עם בתו ובנו, אך לא הוכח כי המשיבה היא הגורם הישיר לכך, ועל כן זו אינה סיבה לפסול את הצוואה".
