בקשה לצו מניעה זמני שהגישו המבקשים, נכדיו והזוכים עפ"י צוואה אשר הותיר המנוח כנגד המשיבה - אלמנתו של המנוח. המבקשים ביקשו כי ייאסר על המשיבה לבצע כל פעולה בכספיו של המנוח וכן ביקשו כי ייאסר על המשיבה לעשות כל פעולה במקרקעין הרשומים על שמה, וזאת עד להכרעה בתביעה העיקרית.
האם יש להיעתר לבקשה לצו מניעה זמני?
בדיקתה של התביעה העיקרית מראה שאין היא יכולה להיות תובענה בענייני ירושה: תקנות הירושה, על פיהן מתנהלות בקשות ותובענות עפ"י חוק הירושה, קובעות בתקנה 12 מהן סוגי התובענות בענייני ירושה, ומקריאת סעיפי המשנה לתקנה ניתן לראות שלכאורה הסעיף היחידי שיכול לבוא בחשבון הוא סעיף משנה 10 הקובע "תובענה אחרת בענייני ירושה, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה יהיו הצדדים אשר יהיו".
ואולם, עיון בתביעה דנן אינו מצביע על קיומו של "סכסוך" בקשר לירושה. התביעה אינה אחת מן התובענות הנזכרות בתקנה 12 לתקנות הירושה וגם אינה תובענה למזונות מן העזבון. המסקנה - אין אפשרות לסווג את התובענה כתובענה בענייני עיזבון.
עיון בכתב התביעה מראה כי המדובר בתובענה קלאסית על פי הלכת השיתוף ומתבקש בה פסק דין הצהרתי שהמנוח היה בעלים של מחצית הכספים "בחשבונות המשותפים לו ולמשיבה".
המסקנה העולה מסווגה האמור של התובענה העיקרית, היא כי המבקשים לא יכולים היו לקבל סעד כלשהו עפ"י סעיף 77 לחוק הירושה, אלא - אם בכלל - היו צריכים לפנות ולקבל סעד עפ"י הכללים הנוהגים בתקנות סדר הדין האזרחי, והכללים הנוגעים לסעד ביניים בכלל וצו מניעה בפרט.
הכללים לבחינתו של צו מניעה
בקשה למתן צו מניעה זמני הינה בקשת סעד זמני אשר כהגדרתו בתקנות סדר הדין האזרחי, נועד להבטחת קיומו התקין של ההליך או ביצועו היעיל של פסק הדין, לרבות צו עשה, צו לא תעשה, עיקול, עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלת השימוש בנכס, תפיסת נכסים, כינוס נכסים זמני וכל סעד אחר שבית המשפט יתן בנסיבות העניין לפי פרק כ"ח.
קראו עוד בתחום:
התנאים למתן סעד זמני הוגדרו בתקנה 362 א’ ו-362 (ב) (ו) לתקס"א. תנאים אלה העמידו הלכה למעשה ארבעה מבחנים לפיהם יבדוק השופט היושב בדין אם להעניק סעד של צו מניעה, אם לאו. הפסיקה נוהגת ל"קטלג" את המבחנים ל-4 אלה: האם הוכיח התובע זכותו; האם מתן הסעד הזמני הוא כה הכרחי בשלב מוקדם זה; מאזן הנוחיות ושיקולי יושר.
קיומה לכאורה של עילת תובענה
בשלב מקדמי זה של הדיון, מבקש הסעד הזמני חייב להוכיח עילת תביעה של ממש, המבוססת על זכות קנויה לו לכאורה, אולם עניין זה "די בכך שהוכח שהתביעה אינה טרדנית ושקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה. בשלב זה אין צורך לפסוק באורח סופי בדבר צדקתו של מי מהצדדים". ויחד עם זאת, כפי שנקבע בפסיקה - על בית המשפט לבדוק אם התובענה שבגינה מתבקש הסעד הזמני, אינה לכאורה מחוסרת יסוד וסיכויים.
בחינת התביעה הקונקרטית מראה חולשה ניכרת, אין פרוט מלוא הנכסים, אין בכלל פרוט של כתב התביעה והטענות מפורטות רק בתצהיר הנתמך ע"י הזוכה עפ"י הצוואה. ומלבד זאת, היכול להיות ספק ש"חשבונות משותפים" שייכים לשני בעלי החשבון; אם כן, מה טעם ליתן סעד הצהרתי כמבוקש כאשר הסעד הופך להיות תיאורטי ובלתי קונקרטי?
אם יש טענה למבקשים כי המשיבה נטלה כספים השייכים להם שלא כדין, עליהם להתנגד ולתבוע ממנה תביעה כספית של ממש, ולא ל"עקוף" את התביעה הכספית באמצעות תובענה לפס"ד הצהרתי ערטילאי. זאת ועוד, ממילא התבקש סעד הצהרתי כי המנוח היה זכאי למחצית הכספים בבנק המזרחי טפחות ובבנק הבינלאומי הראשון, לפיכך לא היה מקום לבקש צו זמני המונע דיספוזיציה בכל הכספים בחשבונות.
המסקנה: אין עילת תביעה לפס"ד הצהרתי.
מאזן הנוחיות
יש לאזן בין החשש של המבקשים להעלמת רכוש לבין צרכים של אשה קשישה בת 85 שזקוקה לכספים למחייה. ביהמ"ש התרשם מתשובותיו הכנות של בנה של המשיבה ואני מבינה כי הכספים שהועברו מבנק המזרחי טפחות נמצאים בבנק הבינלאומי הראשון, כך שהם לא "הועלמו" ואף לא "הוברחו". יחד עם זאת, ואם תתוקן התובענה לתובענה כספית כנדרש, נראה ששיקולי צדק יביאו לאיזון בין צרכי שני הצדדים ע"י צמצום הצו בתנאים ובסייגים שנקבעו.
שיקולי יושר
נראה כי המבקשים שימשו "זרועו" של מנהל העיזבון הזמני , ואף לא טרחו לומר שמשרתו פקעה. לכאורה, היה על מנהל העיזבון הזמני להגיש בקשה למתן הוראות לבית המשפט במתן רשות לתבוע, אך משפקעה משרתו, רשאים כמו כן המבקשים לתבוע זכויות מן המשיבה, ובברור המשפט תתבררנה זכויות אלה.
במסגרת שיקולי היושר יש למנות גם את האופן שבו נפתחה התובענה, שלא ע"י מנהל העזבון (שגם לא קיבל הוראות) את "נגישותם" הגבוהה של המבקשים למנהל העיזבון, ואת העובדה שנפתחה תובענה לא הולמת לפס"ד הצהרתי תחת לפתוח תובענה כספית רגילה. ההלכה המשפטית קובעת כי בית המשפט יטה שלא ליתן סעד הצהרתי כאשר יש בידי התובע היכולת לתבוע סעד מהותי אופרטיבי, כגון "סעד כספי".
האם מתן הסעד הזמני כה הכרחי עד כדי הצדקת התערבות בית המשפט
לכאורה עד כאן צריכה להינתן על ידי תשובה שלילית, שכן הטעמים שנמנו עד כה מחייבים דחייתה של הבקשה, ואולם משיקולי צדק יש לאפשר למבקשים לתבוע זכויותיהם ובלבד שיתקנו תביעתם לתביעה כספית ויסבו אותה לתביעת תמ"ש.
ביהמ"ש להעניק סעד זמני שיעמוד ל-7 ימים מיום קבלת החלטתו ע"י ב"כ הצדדים ורק בהתקיים התנאים המפורטים להלן יעמוד הצו בתוקפו. בהעדרם יתבטל הצו.
צו המניעה הזמני יבוטל בכל הנוגע לאיסור דיספוזיציה במקרקעין, שכן אין מקום להעניק סעד זמני כזה בהתייחס לזכויות בדירה שבבקשה עצמה נטען שהיו רשומות ע"ש שני הצדדים.
צו המניעה הזמני באשר לכספים ו/או חשבונות המשיבה יצומצם ויחול על כספי המשיבה בבנק הבינלאומי הראשון להיקף שלא יעלה על 1,000,000 ₪ ובכפוף לתנאים המצטברים הבאים: תיקון התובענה לתובענה כספית בסכום שלא יפחת מ-1,000,000 ₪ בו תשלם האגרה במלואה (תביעת תמ"ש).
התיקון ייעשה כאמור עד ולא יאוחר מ-7 ימים מקבלת החלטתי, ותשולם עד אז מלוא האגרה בתובענה המתוקנת. הפקדת סכום במזומן בקופת בית המשפט על סך 50,000 ₪ לפקודת המשיבה להבטחת הוצאותיה בכל מקרה שהתביעה תידחה ו/או תימחק. המבקשים יוכלו להמיר את הסכום בערבות בנקאית אוטונומית לטובת המשיבה ו/או לפקודתה לתשלום תוך 14 יום מעת שתידחה ו/או תימחק התובענה ו/או החלטה שיפוטית בעניין לפי המוקדם.
לסיכום,
צו המניעה הזמני יבוטל בכל הנוגע לאיסור דיספוזיציה במקרקעין, שכן אין מקום להעניק סעד זמני כזה בהתייחס לזכויות בדירה שבבקשה עצמה נטען שהיו רשומות ע"ש שני הצדדים. צו המניעה הזמני באשר לכספים ו/או חשבונות המשיבה יצומצם ויחול על כספי המשיבה בבנק הבינלאומי הראשון להיקף שלא יעלה על 1,000,000 ₪ ובכפוף לתנאים מסוימים.
