הגב’ ז.ש. ז"ל נפטרה ביום 28.1.06, כשמקום מושבה היה ברמת גן. המנוחה הותירה אחריה צוואה מיום 17.11.97, בה הורתה כי עיזבונה יחולק בין שלוש קרובות משפחתה. ביום 23.1.07 ניתן על ידי הרשם לענייני ירושה בתל אביב צו לקיום צוואה.
בצו נקבע, כי, חלקה של אחת משלוש הזוכות על פי הצוואה, הגב’ ס.פ. ז"ל, אשר נפטרה לפני המנוחה כשמקום מושבה באורוגוואי, עובר לשתי בנותיה – הגב’ ס.פ.ש. והגב’ א.י.פ.ש. – בחלקים שווים ביניהן. ביום 20.12.2006 נפטרה הגב’ א.י.פ.ש. ז"ל.
בעת פטירתה היתה הזוכה אזרחית ותושבת אורוגוואי. ביום 12.6.2008 ניתן במדינת אורוגוואי צו ירושה בעניין עיזבון הגב’ א.י.פ.ש., על פיו יורשת אחותה, הגב’ ס.פ.ש., את עיזבונה במלואו. לטענת המבקש, יש להסתפק בצו הירושה שניתן במדינת אורוגוואי, מקום מושבה של הזוכה במועד פטירתה.
האם ניתן להעביר חלק בעיזבון?
צו ירושה שניתן אחר הזוכה במדינת אורוגוואי, בהיותו פסק-דין זר, אינו יכול להיות בעל תוקף מיידי בישראל. מתן תוקף בישראל לפסק-דין שניתן על ידי ערכאה שיפוטית במדינה זרה, יכול להיעשות אך בהתאם להוראות חוק אכיפת פסקי חוץ.
אכיפת פסק-חוץ בישראל, על פי חוק האכיפה, לא נועדה אלא על מנת להקנות לפסק החוץ כוח של פסק-דין הניתן להוצאה לפועל בישראל. לפיכך, נוכח העובדה, כי צו ירושה כמו גם צו קיום צוואה, אינם מטילים חיוב אישי ואינם ניתנים להוצאה לפועל, הריהם אינם ניתנים לאכיפה לפי חוק האכיפה. עם זאת, כאשר עסקינן בפסק-חוץ שאינו מטיל חיוב אישי, מאפשר חוק האכיפה, בהתקיים התנאים הקבועים בו, "הרקה" אל המשפט הישראלי, בדרך של הכרה בפסק הזר, כקבוע בסעיף 11 לחוק האכיפה.
קרא גם...
- האב נפטר לפני שירש את אימו, כיצד תחולק ירושתו?
- צוואה בעל פה, מהי?
- סמכויות הרשם לענייני ירושה מול בית משפט לענייני משפחה
- המנוח נפטר טרם התייצב בפני ועדה רפואית - האם יורשיו זכאים לגמלה?
חוק הירושה קובע בסעיף 11 שתי דרכים להכרה בפסק-חוץ. האחת, "הכרה ישירה", אשר אפשרית בהתקיים ארבעת התנאים המנויים בסעיף קטן (א); השניה, "הכרה אגבית", בהתאם לסעיף קטן (ב). כעולה מלשון סעיף 11(ב) נראה, כי ההכרה האגבית אפשרית במקרה בו התמלאו שלושה תנאים: הראשון, ההכרה הינה בגדר ולצורך אותו עניין בו נדרשת הכרעת בית המשפט; השני, ההכרה הינה אגבית, דהיינו "הפסק הזר אינו נושא הדיון עצמו"; השלישי, מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.
האם נתמלאו דרישות חוק הירושה במקרה זה?
בחינת המקרה בו עסקינן, מצביעה כי נתמלאו תנאי סעיף 11(ב) ומן הדין ומן הצדק להכיר בצו הירושה כמבוקש. אין חולק, כי הנושא העומד לדיון בפני בית משפט זה אינו עיזבונה של הזוכה שנפטרה, כי אם עיזבון המנוחה, וכי שאלת זהות יורשי הזוכה שנפטרה עלתה אגב הצורך לדון ולהכריע בחלוקת עיזבון המנוחה לאחר שניתן צו קיום צוואה בעניין עיזבונה אשר לאורו הזוכה הינה אחת מיורשותיה.
מילים אחרות: ההכרה בצו הירושה שניתן במדינת אורוגוואי הינה "אגבית", ולא עיקרו של ההליך המתנהל בפני בית משפט זה. כעולה מהעובדות שפורטו לעיל, מקום מושבה של הזוכה שנפטרה במועד פטירתה היה במדינת אורוגוואי, היא המדינה בה ניתן צו הירושה; בין נכסי עיזבון המנוחה לא כלולים נכסי מקרקעין, ועל כן, ממילא, אף אם יינתן במדינת ישראל צו ירושה אחר הזוכה שנפטרה, יחולו על ירושתה לרבות על חלקה בעיזבון המנוחה דיני מדינת אורוגוואי;
נראה כי בדרישה להגשת בקשה למתן צו ירושה אחר הזוכה שנפטרה במדינת ישראל, לא תהא כל תועלת, ומאידך הדרישה תגרום להכבדה ניכרת, הן על המבקש והן על ההליך המשפטי. בנסיבות המפורטות לעיל, לא יכול להיות חולק שמן הדין והצדק להכיר בפסק החוץ.
לסיכום,
יש להעתר לבקשה. ההכרה בצו הירושה שניתן במדינת אורוגוואי הינה "אגבית", ולא עיקרו של ההליך המתנהל בפני בית משפט זה.
