בשנת 1966 ניתן צו ירושה בקשר לעיזבונה של אישה. 36 שנים לאחר מכן, הוגשה בקשה לתיקון צו הירושה אשר התבססה על מספר הסתלקויות שהגישו יורשי המנוחה לטובת בעלה ובתה. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה טענה כי במהלך דיון בבקשה אשר התקיים בפני בית המשפט המחוזי בירושלים עלתה הטענה כי היות וההסתלקויות נעשו עשרות שנים לפני הדיון, קיים חשש כי המסתלקים כבר חזרו בהם מכוונותיהם הנ"ל.
אי לכך, טענה ב"כ היועמ"ש, בית המשפט המחוזי הורה על מחיקת הבקשה. יצוין כי מאז ועד ההליך הנוכחי לא הוגשה כל בקשה מחודשת לתיקון צו הירושה. התיק בסוגיה זו נפתח מחדש, שנתיים לאחר מכן, במסגרת דיון על עיזבון בעלה של המנוחה.
ב"כ היועמ"ש טען כעת כי יש לדחות את הבקשה וזאת משום שהיא הוגשה 38 שנים לאחר מתן הצו ואין לקבלה בעקבות המגבלות שבסעיף 72(א) לחוק הירושה. סעיף זה קובע כי ניתן לבטל או לתקן צו ירושה על סמך טענות או עובדות שלא היו בפני הרשם לענייני ירושה או בית המשפט במועד מתן הצו.
עם זאת, הסעיף מוסיף וקובע כי במידה והרשם לענייני ירושה מניח כי העובדה המדוברת הייתה יכולה להיות מוצגת לפני מתן הצו, או שהיה ניתן להביא אותה לאחר מכן בהזדמנות הראשונה, העניין יועבר לבית המשפט. הלכה פסוקה היא כי בית המשפט אינו חייב להידרש לטענות או עובדות שהמבקש את תיקון צו הירושה היה יכול להביא לפני מתן הצו או בהזדמנות הראשונה. במילים אחרות, בתי המשפט הגבילו את התיקון/הביטול של צווי ירושה בגין שיהוי רב בהבאת ראיות חדשות.
השיקולים אשר עומדים בפני בית המשפט בבואו לדון בתיקון צו ירושה הם:
1. מידת האיחור בהגשת הבקשה.
2. מידת האיחור בהבאת העובדה או הטענה החדשה בפני בית המשפט.
3. ההסברים לגבי האיחור בהגשת הבקשה או הבאת העובדות והטענות.
4. מידת סבירותם של ההסברים לאור נסיבות המקרה.
5. הקושי אשר נוצר בפני בית המשפט בבואו לברר את עובדות המקרה לאשורן. קל וחומר כאשר השיהוי מקשה על אחד הצדדים להביא חומר ראיות לשם ביסוס טענותיו.
נקבע לא אחת כי השיהוי במקרים כגון דא לא נמדד ממועד הפטירה אלא מהמועד בו נתגלתה למבקש העובדה החדשה אשר הצדיקה לטעמו את ביטול/תיקון הצו. בתי המשפט, בשורה של פסקי דין אשר עסקו בעניינים אלה, עמדו על כך כי ההסבר של המבקש לשיהוי הוא השיקול העיקרי.
קראו עוד בתחום:
- נקמה בצוואה וירושה של 100 שקלים בלבד
- התיישנות בירושה לאחר 15 שנה
- ביטול צוואה בעל פה בעקבות פגמים בעריכתה - מתן צו ירושה לידוע בציבור
- רצח בשביל ירושה - האם בני הזוג מעוז נרצחו על ידי בנם?
דהיינו, גם כאשר מדובר בשיהוי בן שנים רבות, ייתכן ומדובר בשיקול משני בלבד. ונהפוך הוא, שיהוי קצר יכול שלא לסייע למבקש וזאת משום שהסבריו של האחרון לשיהוי לא היו סבירים והגיוניים. "יחד עם זאת, ברור אפוא כי ככל שמדובר בשיהוי ארוך יותר, כך נטל השכנוע מצד המבקש להסברת השיהוי יהיה כבד יותר", נכתב בפסק הדין.
שיהוי ללא הסבר
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי לא ניתן כל הסבר סביר והגיוני לשיהוי של כמעט 40 שנה ממועד מתן צו הירושה ועד להגשת הבקשה לביטול הצו. ב"כ המבקשים הציג הסבר אחד והוא "רצון היורשים להעביר את הדירה אשר נמצאת בעיזבון האב לידי בתו ויורשיה, וזאת משום שהיא גרה עם הורי המשפחה במשך שנים רבות וסייעה לטפל בהם במסירות". נטען כי ההסתלקויות עצמן היו לשם חיסכון במיסים ומתוך ניסיון שלא לשלם מיסים בגין העברת חלקים לאחות ולילדיה ללא תמורה.
בית המשפט קבע כי רצונם של היורשים לחלק את הירושה באופן אחר, שנים רבות לאחר מכן, לא היה יכול להיות נימוק המצדיק את תיקון צו הירושה בשיהוי כה רב. "שיקולי מיסוי כלל אינם לעניין, והליך התיקון לצווי ירושה אינו מיועד ככלי של תכנון מס", נקבע בפסק הדין, "הזמן לשקול הסתלקות לצורך חיסכון מס, שהוא כשלעצמו שיקול לגיטימי, הינו לפני מתן צו הירושה, ועם מתן הצו מסתיימת תקופת התכנון למטרות אלו".
