לעיתים, צוואות אינן קובעות כי הירושה תעבור לאחד הנהנים אלא בהתקיים תנאי מסוים. תנאי זה יכול להיות תנאי דוחה. דהיינו, תנאי אשר דוחה את קבלת הירושה עד להתקיימותו. דוגמא "קלאסית" לכך הינה כאשר המצווה מתנה את קבלת חלקו של פלוני בירושה רק במועד חתונתו. חשוב להדגיש כי ליורש לא קיימת שום זכות בנכס לפי הצוואה בטרם מתקיים התנאי שקבע המצווה.
קראו עוד בתחום:
- האם מכתב אשר נמצא בדירת המנוח ביום פטירתו היה צוואה בכתב יד?
- חלוקת ירושה על פי דין לאחר צוואה הדדית, מדוע?
- קופת גמל בירושה אינה חלק מן העיזבון
- הסתלקות מירושה למרות חובות, האמנם?
- עילות לפסילת צוואה
דהיינו, אם מדובר למשל בדירה המותנית ברישום ללימודים באוניברסיטה, הרי שהיורש איננו רשאי להשכיר את המקום בטרם הוא מקיים את התנאי הקבוע בצוואה. כמו כן, היורש איננו רשאי גם להסתלק מחלקו בירושה המותנית. משמע, לקבוע כי הוא מעביר את חלקו בירושה לאחר.
התנאי לא מתקיים, מה עושים?
עד אשר התנאי מתקיים, הירושה מנוהלת על ידי מנהל עיזבון. במידה והמצווה לא קבע הוראה מפורשת באשר למצב בו התנאי איננו מתקיים, ומתברר כי התנאי לא יוכל גם להתקיים, העיזבון מתחלק בין היורשים לפי דין. לדוגמא, אדם התנה את ירושת בנו בכך שהאחרון ילך ללמוד, והבן נהרג בתאונת דרכים. במקרה זה, חלקו המותנה של הבן בירושה יעבור לשאר היורשים לפי דין.
עורכי דין העוסקים בתחום ממליצים כי צוואה הכוללת תנאי לקיומה תהיה מוגבלת בזמן ובמקום על מנת שהנכסים לא יאבדו במרוצת השנים באי התקיימות התנאי. למשל, ניתן להכניס הוראה בצוואה הקובעת כי הדירה תעבור לבן הבכור עם נישואיו, ובמידה והוא לא יתחתן עד גיל 40, הנכס יימכר ותמורתו תועבר לאגודה למלחמה בסרטן.
תנאי מפסיק, תנאי דוחה וחיוב, מה ההבדלים ביניהם?
סעיפים 43-45 לחוק הירושה מהווים למעשה מעין חטיבה אחת העוסקת בתנאים וחיובים בצוואה. סעיף 43 מתייחס לתנאי דוחה, סעיף 44 לתנאי מפסיק, וסעיף 45 לחיובים המוטלים על היורש. מדובר בשלושה סעיפים אשר ההבחנה ביניהם איננה בהכרח פשוטה. תנאי מפסיק הינו תנאי אשר כאשר הוא מתקיים נפסקת בעלותו של אדם בנכס שירש. למשל, ירושה אשר הועברה לאלמנה וזאת בתנאי שהאחרונה לא תינשא בשנית.
במקרים אלה, המצווה יכול לקבוע כי אלמוני יקבל את נכס הירושה במידה וזכותו של פלוני בנכס תפוג מחמת תנאי מפסיק. דהיינו, לקבוע כי הדירה תעבור לאלמנה כל אימת שזו לא תינשא, ועם נישואיה לאחר תעבור הדירה לילדים המשותפים בחלקים שווים. במידה ולא נקבעו יורשים חלופיים לפי התנאי המפסיק, היורשים נקבעים על פי חוק הירושה בהתאם לירושה לפי דין.
חיוב בצוואה הינו למעשה קביעה המטילה על יורש מסוים לעשות דבר מה עם נכס העיזבון. לדוגמא, לחייב אדם לרשת עסק ולהמשיך לנהל אותו תוך העסקת בני משפחה נוספים. עם זאת, בניגוד לתנאי מפסיק, אי מילוי חיוב איננו מביא בהכרח לשמיטת הקרקע תחת הירושה. דהיינו, בסיטואציה כגון דא, מרבית המשקל המונח על הצוואה עוסק בהעברת הנכס ליורש, ולא בחיוב. הוראת צוואה מסוג זה של חיוב יכולה להקים זכות תביעה עצמאית למעוניין בקיום החיוב אך בתי המשפט הזכירו לו אחת שלא מדובר בהוראה בצוואה בה המצווה הביע את רצונו לבטל את המתנה.
