סעיף 26 לחוק הירושה – תשכ"ה 1965 קובע כי צוואה שנעשתה ע"י קטין, מי שהוכרז פסול דין, דינה להתבטל. כמו כן, צוואה אשר נערכה בשעה שהמצווה לא היה מסוגל להבחין בטיבה – בטלה. חוק הכשרות המשפטית האפוטרופסות מגדיר פסול דין כמי שהוכרז ככזה על ידי בית המשפט בהתאם להוראות החוק. כמו כן, חסוי אינו בהכרח פסול דין.
פסלות דין הינה רק אחד המקרים בהם ניתן למנות לאדם אפוטרופוס. החוק מכיר בכך שניתן למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול דרך קבע או דרך ארעי לדאוג לענייניו, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו.
קראו עוד בתחום:
- ירושה בין בני זוג החיים בנפרד
- ירושה של ניצולת שואה וחלוקה עם ידוע בציבור
- ביטול צוואה לאחר בקשת התנגדות
- פירוק נכסי מקרקעין שעברו בירושה, הכיצד?
אי לכך אין חפיפה בין מינוי אפוטרופוס מכוח סעיף 33(4) לחוק הכשרות לבין קביעת סטאטוס של אדם כפסול דין. על כן, אין בעצם מינוי אפוטרופוס לפי הוראות החוק הנ"ל כדי לפגוע בכשירותו של החסוי לערוך צוואה.
במילים אחרות - במקרה שחסוי עורך צוואה, תהא הצוואה תקפה כל אימת נעשתה בנקודת זמן שבה ידע המנוח להבחין בטיבה אף אם לפני כן או אחרי כן, השתנה מצבו.
האם המצווה הבין את טיב הצוואה?
בית המשפט בוחן מקרים אלו על פי מבחן גמיש ונקודתי בו תיבחן השאלה האם המצווה היה מודע למהות מעשיו ולתוצאותיהם. הפסיקה קבעה כי בחינת רכיב זה תתייחס לשלושה מבחני משנה: מודעותו של המצווה לעובדה שהוא עורך צוואה, ידיעתו על היקף רכושו ויורשיו, ומודעותו לתוצאות הצוואה על יורשיו.
דוגמא לפסק דין
בית המשפט לענייני משפחה נדרש לדון בתביעה לקיום צוואה אשר הוגשה על ידי אחיינה של מנוחה, שנפטרה מבלי שהותירה אחריה ילדים או יורשים על פי דין. האפוטרופוס הכללי התנגד לקיום הצוואה וקבע כי היא נערכה מחמת השפעה בלתי הוגנת תוך שהמנוחה איננה מבינה את טיב הצוואה.
השופט בחן את המקרה דנן וקבע כי לאחר בחינת חוות הדעת הרפואיות שהוצגו בפניו, ניכר כי המנוחה סבלה מדמנציה ברמה קשה ואיננה מסוגלת להבחין בטיב הצוואה. כמו כן, אף חוות דעתו של המומחה מטעם התובע קבעה כי המצווה איננה כשירה לצוות (למרות שהיא מזהה את אחיינה). כמו כן, צוואתה של המנוחה נערכה בביתה של אשת האחיין, באופן שהפך אותה לצוואה אשר נערכה תחת השפעה אסורה.
לסיכום, בית המשפט קבע כי המנוחה לא ידעה להבחין בטיב הצוואה, ואי לכך, דין הצוואה להתבטל.
