לפנינו בקשה להמצאת צו קיום צוואה ומנגד התנגדות לצוואה. עסקינן צוואת המנוח מ’ מ’ ז"ל מיום 11/10/01. המבקש הוא בנו של המנוח והמתנגדים הם ארבע בנותיו של המנוח ובנו המיוצגים על ידי עו"ד אבנת ובנו החסוי של המנוח.
לאור הויתור של ב"כ המתנגדות בקדם המשפט על הגשת חוות דעת רפואית, הוא שלל מעצמו את אפשרות ההוכחה של אי כישרות המנוח ואי מסוגלותו להבחין בטיבה של צוואה. ראוי לתת את הדעת שויתורו של ב"כ המתנגדות לא נעשה כלאחר יד וללא שיקול דעת.
ניסיונות חוזרים ונשנים, בלתי ראויים, של ב"כ המתנגדים, להוכיח אי מסוגלות ואי כשירות מתוך מסמכים רפואיים גולמיים, ללא חוו"ד רפואית, חרף החלטות חוזרות ונשנות של בית המשפט, אי אפשר שיצלחו. אמור מעתה - בהעדר חוות דעת רפואית לא הוכיחו המתנגדים שלמנוח לא היתה כשירות לעשיית הצוואה.
קראו פסקי דין לדוגמא:
פגמים בצוואה
ב"כ המתנגדים ויתר, במסגרת קדם המשפט על טענה בדבר "פגמים פורמלים שנפלו בצוואה".חרף החלטת בית המשפט בעניין זה בקדם המשפט, ניסה ב"כ המתנגדים לחזור ולטעון רבות בסיכומיו לעניין פגמים שנפלו בצוואה ובאישורה, לאור הוראות סעיפים 20, 25 ו-35 לחוק הירושה.
יש לדחות את הטענות. תצהירו של עו"ד אלינסון כעד לצוואה וכן עדותו נאמנים על ביהמ"ש. כל הטענות בדבר סתירות כביכול בעדותו של עו"ד אלינסון אין בהן ממש, כמו הנסיון להסיק מעדותו את דבר אי כשירותו של המנוח.
השפעה בלתי הוגנת
לא הובאו שום ראיות בדבר השפעה בלתי הוגנת של המבקש על המנוח עובר או בסמוך לעשיית הצוואה. לא הוכח שום קשר בין המבקש לבין עורך הדין שערך את הצוואה. לא הוכח שהמבקש נתן הנחיה כלשהי לעוה"ד עורך הצוואה או כי סייע לו בניסוח או במתן הנחיות או הוראות לגבי הצוואה. לא הוכח שהמבקש היה נוכח במשרד עוה"ד ד’ שחור בעת עשיית הצוואה (לא בחדרו של עו"ד ולא במרחב של משרדו) ואף לא בכל זמן אחר. לא הוכח שהמבקש הגיע עם המנוח למשרדו של עורך הדין או לקחו למשרדו של עורך הדין. לא הוכח שהמבקש יזם את עשיית הצוואה. המבקש לא נטל בשום אופן חלק בעשיית הצוואה.
בהעדר ראיות להשפעה בלתי הוגנת, כאמור לעיל, הרחיקו המתנגדות את עדותן לשנת 1982, כעשרים שנה לפני עשיית הצוואה. העברת הדפוס למבקש לא נעשתה מתוך השפעה בלתי הוגנת אלא מתוך כורח המציאות של התפתחות הטכנולוגיה במקצוע הדפוס וכדי שהמבקש לא יעזוב את עבודתו בדפוס ויאפשר את המשך פעולתו. אדרבה, השארתו של המבקש בבית הדפוס, איפשרה להפוך את האב לשכיר, אפילו לא עבד בפועל כדבעי בבית הדפוס ולשלם לו משכורת למחייתו.
אין שום הגיון בכוונה של המבקש להשפיע על המנוח לעשות את הצוואה, שהרי בצוואה הורע מצבו של המבקש בהשוואה למצבו בצוואה הקודמת. בצוואה הקודמת הוא קיבל 80% מהעזבון ואילו בצוואה הוא קיבל רק 70%. אין שום הגיון בכוונה של המבקש להשפיע על המנוח לשנות את הצוואה הקודמת, כאשר בצוואה ניתנו 15% למוסדות צדקה, בעוד שבצוואה הקודמת לא ציווה המנוח למוסדות צדקה. לא הוכח שהיה למבקש איזה עניין לדאוג בצוואה למנה לאחיו ד’, דבר שלא ניתן לו בצוואה הקודמת.
אירוע הדבקת הצוואה על מצבת המנוח
הכל מודים שב"שלושים" נטלה המתנגדת א’ את הצוואה והדביקה אותה על המצבה של המנוח ללא התנגדות המתנגדות. אכן, זו התנהגות שיש בה משום ביזיון המת וחוסר כבוד לאב. יש בהתנהגות זו ביטוי להתרסה נגד המנוח על תוכנה של הצוואה.
אם, אכן, היתה סבורה המתנגדת א’, ואחיותיה המתנגדות, שהמנוח לא ידע ולא הבין את אשר עשה וכי הכל נעשה במצב של אי כשירות של המנוח, והשפעה בלתי הוגנת ואילוץ של המבקש, על שום מה הן באו בטרוניה והתריסו נגד אביהן המנוח, שלגירסתן היה כלי שרת בידי המבקש וכל אשר נכתב בצוואה לא על דעתו הצלולה ניכתב?!
קראו עוד:
- סכסוך בין אחים על קיום הצוואה
- דוגמא לביטול צו ירושה על ידי הרשם לענייני ירושה
- צוואה בעדים שאיננה חתומה - האם היא תאושר?
- המטפלת שניצלה את הקשישה, לא תקבל ירושתה
אין זאת אלא שהמתנגדות היו משוכנעות שאביהן הוא זה שעשה את הצוואה ללא השפעה חיצונית. היה זה מעשה ספונטני של המתנגדות, עם הצבת המצבה, להתריס כנגד המנוח ולהביע תרעומתן על הצוואה. כמדומה, שהמעשה נעשה קודם שעלה במחשבה לתקוף את הצוואה בטענות של אי כשירות המנוח ובטענה שהיא נעשתה בהשפעה בלתי הוגנת של המבקש. כמו כן, הלכה פסוקה היא כי לא כל תלות של אדם מצביעה על השפעה בלתי הוגנת בעשיית הצוואה. המסירות של המבקש ביחסו לאביו איננה גוררת אחריה מסקנה של השפעה בלתי הוגנת.
הסכם שכירות
ביוזמת המתנגדות ובהסכמת המבקש הוסכם להשכיר את דירת המנוח בעת שהותו בבית האבות. העובדת הזרה, הפיליפינית, המשיכה להיות מועסקת ולהיות עם המנוח בבית האבות (אכן, לפי עדות המתנגדת מ’ המנוח "לא היה זקוק לשירות הפיליפינית כי הוא קיבל כל מה שצריך משלווה" (=בית האבות)".
הנה כי כן, המתנגדות מופיעות אצל המנוח לצורך פעולה משפטית כחתימה על הסכם שכירות. המנוח, שלדעתן נתון להשפעה בלתי הוגנת של המבקש, איננו שואל אותן אם המבקש מסכים ואיננו מבקש לוודא שאכן הוא מסכים. הן גם אינן טורחות להסביר לו שהמבקש מסכים.
חוזה השכירות עליו חתם המנוח, איננו נושא את חתימת המבקש. לגירסת המתנגדות, על אודות התלות של המנוח במבקש, בוודאי שהמנוח לא היה עושה מאומה, ולא כל שכן שלא היה חותם על חוזה, ללא התייעצות וקבלת הסכמת המבקש, או, על כל פנים, עד שהיה נוכח שגם המבקש חתום על ההסכם.
לאור האמור לעיל, אף אם נאמר שהיתה תלות כלשהי של המנוח במבקש, אין מדובר בתלות "שהיא כה מקיפה ויסודית שניתן להניח כי נשלל רצונו החופשי והבלתי תלוי של המנוח במה שנוגע ליחסים שבינו לבין המבקש".
מהימנות
המתנגדות חתמו על תצהיר התנגדות אחד, כאשר על פניו נראה שהעובדות הנקובות בו הן בידיעת כולן ומידיעה אישית. התברר שאין הדבר כן. מדובר בנתונים שהמתנגדות שמעו זו מזו, או שמקורם בעדויות שמיעה, או בהשערות בלתי מבוססות. מהימנותן של המתנגדות לוקה בחסר. אין לקבל את תצהירן, ככל שהוא מבקש להוכיח השפעה בלתי הוגנת של המבקש על המנוח בעשיית הצוואה.
לסיכום, לא הוכחה תלות של המנוח במבקש שהיא כה מקיפה ויסודית שניתן להניח כי נשלל רצונו החופשי והבלתי תלוי של המנוח, במה שנוגע ביחסים שבינו לבין המבקש. המנוח עשה את הצוואה מתוך רצון חופשי וכי המנה שציוה המנוח למבקש בצוואה איננה תוצאה של השפעה בלתי הוגנת מצדו של המבקש כלפי המנוח.יש לדחות את ההתנגדות ולקיים את הצוואה.
