צוואה לפי דין תורה

על פי רוב, בני אדם אינם עוסקים עיסוק יתר בקורותיהם לאחר הליכתם לבית עולמם. מקל וחומר כאשר מדובר באנשים בריאים אשר אינם סובלים מבעיות בריאותיות. עם זאת, אי עריכת צוואה הינה תופעה אשר מאפיינת גם מבוגרים אשר אינם מכירים בצורך החשוב של כתיבת מסמך משפטי זה.

בישראל, החוק המעגן את הדיון בצוואות הינו חוק הירושה. על פי חוק זה, ישנן ארבע דרכים לערוך צוואה - בכתב יד, בעל פה, בפני עדים או בפני רשות. כידוע, ישראל הינה מדינה יהודית דמוקרטית ורבים מאזרחיה מכבדים את המסורת היהודית ומכירים בחשיבותה. להלן מאמר קצר העוסק בצוואה על פי דין תורה.

ראשית, הבה נבין כיצד מתחלקת ירושתו של אדם לאחר פטירתו ללא צוואה. על פי ההלכה היהודית, במידה ואדם נפטר מבלי לצוות דבר לאדם במהלך חייו, ישנם מספר כללים לפיהם ניתן לקבוע כיצד יחולק רכושו. כללי ההלכה היהודית אינם זהים להוראות חוק הירושה וזאת מבחינת מספר היבטים. אי לכך, בעת בקשת יורשים למתן צו ירושה, ישנה משמעות באשר לערכאה אליה האחרונים פונים - בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. שתי הערכאות מחזיקות בסמכות מקבילה לדון בעניין צוואה אך תפיסותיהן שונות.

ירושה לפי ההלכה היהודית ללא צוואה

על פי ההלכה היהודית, כאשר אדם הולך לבית עולמו, רכושו מתחלק באופן שווה בין בניו. במידה והמנוח הותיר אחריו בנות בלבד, הרכוש עובר להן. ההלכה היהודית מכירה גם בזכויותיה של האלמנה ברכוש. לדוגמא, הזכות להתגורר בדירה בה היא התגוררה עד לפטירת המנוח. עם זאת, לפי דין תורה, אלמנה איננה יורשת את בעלה.

חרף ההלכה היהודית הנ"ל, בתי הדין הרבניים מחלקים ירושות בין הילדים והאישה גם יחד. הרב שלמה דייכובסקי, אחד הדיינים המוערכים ביותר אשר פרש בשנת 2007 מכהונתו בבית הדין הרבני הגדול, התייחס לתפיסה זו בדבריו הבאים:

"נער הייתי ועדיין לא זקנתי, ומתוך אלפי תיקי הירושה שבהם דנתי לא היה גם תיק אחד שחילקנו את העיזבון בין הבנים בלבד תוך כדי נישול הבת והאישה".

ואכן, בתי הדין הרבניים פוסקים כיום באופן "ליברלי" ונוטים שלא לנשל בנות ואלמנות מירושת אביהם/בעלם. לא אחת, סוגיות הנוגעות לירושת נשים ביהדות מתכתבות עם סיפורן המיוחד של בנות צלפחד. כידוע, מדובר בחמש בנות אשר אביהן הלך לבית עולמו מבלי שהוא הותיר אחריו בנים לרשת אותו. היות וההלכה היהודית לא הכירה בירושת נשים, בנות צלפחד פנו למשה וביקשו לרשת את נחלת אביהן. טענתן המרכזית הייתה כי אי ירושת האב תביא בהכרח למחיקת שמו. משה פנה לקדוש ברוך הוא וזה התיר את ירושת בנות צלפחד. סיפורן של בנות צלפחד הינו סיפור ייחודי במקרא. מדובר למעשה בשינוי הלכה תוך כדי המקרא ובהתאם ל"טרוניה" בנוגע לחוק ספציפי.

מדוע לערוך צוואה?

אין ספק כי עריכת צוואה יכולה בהחלט לסייע מבחינת חלוקת הירושה לאחר הפטירה. חשוב להבין כי גם כאשר נראה שהמשפחה מלוכדת וחבריה עומדים זה לצד זה, ייתכן בהחלט כי מחלוקות קשות תתעוררנה בעת חלוקת הירושה. הדרך הטובה ביותר למנוע זאת הינה על ידי עריכת צוואה.

ההלכה היהודית קובעת כי צוואה הינה למעשה מתנה אשר אדם עושה למען אחר ותחולתה תקפה רגע אחד לפני פטירתו. באופן זה, עריכת צוואה איננה מפקיעה מהאדם את חזקתו ורשותו לעשות שימוש ברכוש, והוא אף רשאי לחזור בו מהצוואה כל אימת שיחפוץ בכך. בדומה לדיני הירושה האזרחיים, גם לפי ההלכה היהודית אדם יכול לשנות ו/או לבטל את צוואתו במהלך חייו ככל העולה על רוחו. בעת עריכת צוואה לפי דין תורה, יש רבנים הממליצים על השארת סכום כסף מסוים (לדוגמא, אלף דולר) בכדי שלא לגרום לביטול מוחלט של דיני הירושה העבריים.

צוואה על פי דין תורה, בדומה לצוואה "אזרחית" רגילה, מומלץ לערוך תוך כדי קבלת סיוע משפטי. אדם המעוניין בכך, יוכל להתייעץ בעת עריכת הצוואה גם עם סמכות דתית או אוטוריטה הלכתית. שילוב בין ייעוץ משפטי לדתי יכול בהחלט להביא לכדי עריכת צוואה המתיישבת הן עם הוראות ההלכה היהודית והן עם חוק הירושה והדינים האזרחיים. חשוב להדגיש כי אי עמידה בתנאי החוק מבחינת עריכת צוואה עלולה להביא בסופו של היום לביטול המסמך לאחר הפטירה.