המנוח הוא אביהם של התובע והנתבעת 2. המנוח ערך הסכם עם חברת הביטוח הפניקס ורכש שתי פוליסות לביטוח חיים. על פי ההסכם המוטבים בפוליסה הם שני ילדיו (התובע והנתבעת 2). ההסכם נערך בשנת 1995.
שתים עשרה שנים לאחר מכן וכשלושה שבועות לפני מותו, בשנת 2007, ערך המנוח צוואה ובה ציווה את כל רכושו לתובע. אף כי הוגשה על ידי הנתבעת 2 התנגדות לצוואה, היא קיבלה לבסוף תוקף של פסק דין בהסכמת הצדדים, לאחר שהנתבעת חזרה בה מהתנגדותה.
מה גובר על מה קביעת מוטבים בתוכנית ביטוח או הוראת צוואה מאוחרת לכך?
השאלה האם כספי הפוליסה במקרה דנן הם חלק מהעיזבון אם לאו עולה משני סעיפי חוק האחד מחוק הירושה והשני מחוק החוזים. סעיף 147 לחוק הירושה,עניינו תשלומים על פי ביטוח - "סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העיזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון”.
סעיף 36 לחוק החוזים עניינו ביטול זכות של מוטב בהתאם לחוזה הביטוח - (א) כל עוד לא הודיע אחד הצדדים למוטב על זכותו לפי החוזה, רשאים הם לשנותה או לבטלה על ידי שינוי החוזה. (ב) בחיוב שיש לקיימו עקב מותו של אדם - על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה - רשאי הנושה, בהודעה לחייב או בצוואה שהודעה עליה ניתנה לחייב, לבטל את זכותו של המוטב או להעמיד במקומו מוטב אחר, אף אחרי שנודע למוטב על זכותו".
חוק הירושה קובע איפה שהכלל הוא שכספי קופות גמל וביטוח אינם מהווים חלק מהעיזבון אך לכלל זה חריג: היוצא מן הכלל הוא שבעל החשבון יכול להתנות שהכספים מגיעים לעיזבון. ההתניה - המכלילה את כספי הקופה בעיזבונו של בעל החשבון, יכולה להיכלל במסמך ההצטרפות. נוסחה של ההתניה הוא כי בעל החשבון מורה לקופה למסור כספיו בקופה, עם מותו, לידי העזבון.
נותר איפה לדון בשאלה האם ניתן להודיע לחברת הביטוח על שינוי המוטב באמצעות הצוואה אחרי מותו של המנוח כפי שאכן קרה במקרה זה .מאחר וישנם מצבים כמו במקרה דנן שהצוואה נכתבת לאחר מועד ההתקשרות עם חברת הביטוח, או שהמצווה משנה צוואה קודמת, במקרים כגון אלו, ההודעה לחברת הביטוח צריכה להימסר לפני קרות האירוע המזכה.
זו הסיבה שהמחוקק לא הסתפק בגילוי תוכן הצוואה כדי ליצור יסוד לביטול זכות המוטב או לשינויה ונזקק לסעיף 36 (ב), זאת אליבא דשופט שמגר משום שבמות המוריש ממילא מתפרסמת הצוואה וחובת ההודעה אינה מוסיפה דבר. כל הרעיון שבצירוף החובה להודיע על ביטול הזכות באמצעות הצוואה הוא בכך שביטול הזכות יהיה ידוע ולא יתגלה רק לאחר פטירת המוריש.
קראו עוד בתחום:
הרציונל שבבסיסה של גישה זו נובע מהצורך להעדיף את האינטרס הציבורי במניעת כפל חיוב ובמניעת סיבוכים משפטיים והליכים משפטיים שינבעו מהם. זאת משום שהחיוב המוטל על חברת הביטוח לשלם את הכספים למוטב, קם מיד עם קרות מקרה הביטוח-עם מותו של החייב ואילו צוואות עשויות להתגלות לאחר שנים, עניין שהיה מצריך התדיינויות משפטיות.
מכאן שגם הפרשנות הנכונה של סעיף 10 א לתקנון חברת הביטוח הוא על פי עמדת ב"כ הנתבעת לפיה ההודעה על שינוי המוטבים תימסר בטרם אירע האירוע המזכה מות המנוח.
האח המאומץ יירש את אביו
במקרה זה מדובר במחלקות בין אחות ואח מאומץ שאומץ על ידי המנוח ואשתו השנייה.המנוח שינה צוואה קודמת אשר בה ציווה את רכושו לתובע, לנתבעת ולאשתו השנייה. אך שלושה שבועות לפני מותו שינה את צוואתו וציווה את כל רכושו לנתבע ללא כל נימוק מדוע הוא מדיר את בתו מצוואתו.
כפי שנכתב לעיל הנתבעת התנגדה לצוואה אך לאחר מכן חזרה בה מההתנגדות. הנתבעת טוענת שחזרה בה משום שלא יכולה הייתה להתמודד עם התביעה לכשהתגלתה בגופה מחלה ובאותה עת הייתה עסוקה גם בגירושיה. התובע טוען שחזרה בה משום שעל פי חוות הדעת הרפואית המנוח נמצא כשיר לערוך הצוואה אף כי היה חולה במחלה ממארת.
לסיכום,
דינה של תביעה זו להדחות. אין להעדיף את הוראות הצוואה המאוחרת. יש לחייב את התובע בהוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסך של 5,000 ₪. כל פיגור בתשלום החל ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל ישא הפרשי ריבית והצמדה כדין.
