הרמב"ם הגדיר את המושג שכיב מרע בכתביו באופן הבא – "החולה שתשש כוח כל הגוף, וכשל כוחו מחמת החולי עד שאינו יכול להלך על רגליו בשוק והרי הוא נופל על המיטה – הוא הנקרא שכיב מרע ומשפטי מתנותיו אינם כמתנת בריא".
צוואה שבעל פה הוכרה במסגרת סעיף 25 לחוק הירושה. סעיף זה קובע כי צוואה בעל פה תקפה כאשר אדם נמצא במצב שכיב מרע. מצב זה קובע כי המצווה ראה את עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות. אדם זה רשאי, על פי חוק הירושה, לצוות בעל פה בפני שני עדים השומעים את דבריו.
עדים אלו אמורים לתעד את הדברים בזיכרון דברים ולהחתים את הרשם לענייני משפחה. רישום והפקדה אלו חייבים להיעשות בסמוך ככל שניתן למועד אמירת הצוואה. כמו כן, במקרה שהמצווה עדיין בחיים, דין צוואה בעל פה להתבטל כעבור חודש ימים (בנסיבות המתאימות).
לסיכום - התנאים לקבילות צוואה בעל פה:
- שיהיה המצווה "שכיב מרע" או "מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות.
- שהציווי יהיה בפני שני עדים.
- על העדים לשמוע את לשונו של המצווה.
- דברי המצווה יירשמו בזכרון דברים.
- זכרון הדברים יחתם בידי שני העדים.
- זכרון הדברים יופקד בבית המשפט.
- רישום, חתימה והפקדה ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.
בבואו של המחוקק להציב דרישות אלו עומדת התפיסה כי יש להבטיח את מילוי רצון המת. צוואה בעל פה, בניגוד לסוגי צוואות אחרים, איננה נכתבת על ידי המצווה והוא אף אינו רואה ואו חותם על נוסח הצוואה. אשר על כן, בית המשפט בוחן עניינים אלו ב"זכוכית מגדלת". תנאים אלו הינם תנאים מצטברים והטוען לקיומה של הצוואה בעל פה צריך להוכיח את כולם ולא די בחלקם.
דוגמא לפסק דין
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי אין לקבל צוואה בעל פה אשר בה הורישה רווקה בת 55 את כל רכושה לאחות אחת תוך נישול אחיה האחרים. המבקשת טענה כי יש לקיים את הצוואה שכן היא נאמרה בעל פה ובנוכחות שני עדים שהכירו את המנוחה שנים רבות. כמו כן, המבקשת הוסיפה כי המנוחה הייתה קרובה אליה קרבה גדולה והייתה ביניהן "שותפות גורל אמיתית".
לטענת המבקשת, יחסיה של המנוחה עם אחיה האחרים היו עכורים ולמעשה לא התקיימו כל יחסים ביניהם. המבקשת טענה כי יום לפני פטירתה של המנוחה, כאשר היא מאושפזת בבית החולים, הגיעו בני זוג אשר גרו בשכנות אליה על מנת לבקרה. לדבריה, באותו המעמד הבינה המנוחה שימיה ספורים והצטערה על כך שלא ערכה צוואה. אי לכך, אמרה היא לבני הזוג שביקרו אותה כי מעוניינת היא שכל רכושה יעבור למבקשת.
קראו עוד בתחום:
- בית המשפט לענייני משפחה ביטל פסק דין בגין אי ידיעת השפה העברית
- פסק דין: בקשה לקיום צוואה בעל פה שנערכה יום לפני המוות
- צוואה בעדים שאיננה חתומה - האם היא תאושר?
- חלוקת ירושה ללא צוואה, הכיצד?
אחיה של המנוחה התנגדו לקיום הצוואה וביקשו מבית המשפט להמציא עבורם צו ירושה. לטענתם, המנוחה נפטרה בגין אירוע מוח פתאומי ולא ידעה היא שהיא בפני המוות. כמו כן, מושכלות ראשונים הם שצוואה בעל פה חייבת להיות מתועדת בסמוך כמה שניתן למועד הציווי. אי לכך, היות ודבריה של המנוחה הגיעו לרשם לענייני ירושה רק חודשיים לאחר מכן, לא התקיימה סמיכות הזמנים הסבירה הדרושה מן הפסיקה והחקיקה.
במקרה דנן, בית המשפט דחה את הצוואה בעל פה מחמת מספר היבטים. ראשית, המסמכים הרפואיים שהוצגו בעניינה של המנוחה העידו על כך שהאחרונה לא הייתה במצב של שכיב מרע. בגיליון הרפואי נכתב כי המנוחה מאושפזת לצורך "שיקום" וסיכויי החלמתה גבוהים.
כמו כן, המנוחה התאשפזה בגין אי ספיקת כליות ודלקת ריאות. עם זאת, נפטרה היא בעקבות אירוע מוחי פתאומי. בבחינת העדים שהוצגו בבית המשפט כעדים לצוואה, השופט לא קיבל את השיהוי בין הפקדת זיכרון הדברים לבין מועד אמירתם הנטען. כמו כן, העדים לא השכילו לדייק בדברים שנאמרו על ידם, וברור כי בענייני צוואה בעל פה ישנה חובת דיוק מוגברת על עדים או.
