הורים בעלי משק חקלאי מעוניינים פעמים רבות, כבר במהלך חייהם, להעביר את המשק לאחד מילדיהם. לא אחת, ההורים נמנעים מלבצע את כל הפעולות המשפטיות, לפי הסכם החכירה, אשר דרושות לשם העברת הזכויות בנחלה. מציאות זו גורמת לסכסוכים שונים בין בני משפחה בנוגע לזכויות הילדים במשק החקלאי של ההורים.
עורכי דין העוסקים בדיני מושבים ממליצים על עריכת הסכמים פנים משפחתיים או הגעה להבנות ברורות, וזאת על מנת למנוע מאבקים משפטיים שונים בין בני המשפחה. מיותר לציין כי מאבקים אלו עלולים לגרום לפירוד ו\או פירוק בין המשפחה, ולסכסוכים ארוכי שנים המסבים צער רב לכל הצדדים.
דוגמא לכך ניתן היה לראות בפסק דין אשר ניתן ביוני אשתקד בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת. מדובר היה בהורים אשר החזיקו בנחלה חקלאית, וזאת במסגרת הסכם חכירה שנחתם בינם לבין הקרן הקיימת לישראל. בהתאם לנוהג אשר היה קיים באגודה, מינו ההורים כבר בחייהם את אחד מילדיהם בתור בן ממשיך.
הבן נרשם באגודה כבר לפני 30 שנה. במשך השנים התגורר הבן במשק, ואף דאג למשק ולטיפול בהוריו. עם זאת, לא בוצעה כל העברת זכויות לבן הממשיך, מעבר לרישום הילד באגודה. כמו כן, ההורים לא נתנו כל התחייבות כלפי בנם (כפי שנהוג לעשות במושבים בהם אחד הצדדים להסכם המשבצת היא הסוכנות היהודית).
הבן מחזיק בנכס במשך שנים רבות
לאחר פטירת ההורים, המשיך הבן להחזיק בנכס לאורך תקופה של למעלה משלושה עשורים. כ-30 שנה לאחר פטירתם של הוריהם, הגישו האחים לפתע תביעה כנגד הבן לדמי שימוש ראויים ופיצויי כספי. לטענתם, הבן אמנם הוכר על ידי בית המשפט כמי שמסוגל וראוי להפעיל את המשק בתור משק חקלאי. עם זאת, התובעים טענו כי סעיף 114 לחוק הירושה קובע כי היורשים האחרים אשר נושלו מזכויותיהם זכאים לפיצוי כספי ממי שהוכרז כראוי ומסוגל להמשיך לתפעל את המשק.
קראו גם:
- סעיף 114 לחוק הירושה - האם ניתן להתחייב על העברת זכויות לפני פטירה?
- הורשת זכויות של בן ממשיך
- האם האחות למחצה תקבל פיצויים משווי הנחלה אשר ירש אחיה כ"בן ממשיך"?
- הבטחה לבן ממשיך במסגרת הסכם משבצת דו צדדי - תביעה לחלוקת רכוש
בית המשפט קבע כי יש לדחות את התביעה. ראשית, השופט ציין כי חלק מהאחים ערכו הסכמים פנים משפחתיים אשר מייתרים את תביעתם ושומטים הקרקע מתחת לטענותיהם. אחים אחרים איבדו את זכותם, לפי בית המשפט, בגין השיהוי הרב בהגשת התביעה.
בפסק הדין נכתב כי לא ייתכן שהאחים יהיו זכאים לפיצויי כעת, לאחר 30 שנה שהנתבע מנהל משק חקלאי במקום ונושא בעלויותיו השונות. "הזכות לקבלת פיצויי לפי סעיף 114 לחוק הירושה איננה זכות אשר עומדת לזכאי לעדי עד. התובעים היו אמורים לפנות לבית המשפט בתוך שבע שנים ממועד הפטירה של הוריהם. משלא עשו זאת, יש לראות בתביעתם כתביעה אשר התיישנה".
בית המשפט לא התעלם מהעובדה שבמשך כל השנים שעברו, האחים ידעו היטב שאחיהם מנהל את המשק החקלאי ונושא בעלויות וההוצאות השונות הכרוכות בניהול המשק. מרוץ ההתיישנות בדבר תביעתם החל עם פטירתם הוריהם, ולא עם הגשת הבקשה מצידו של הבן המתגורר בנכס לפעול להסדרת הרישום.
