במקרים בהם הולך אדם לעולמו, ומותיר אחריו עיזבון הכולל זכויות ואו חובות ואו נכסים אשר יש לטפל בהם באופן מרוכז (וזאת תוך שזכויותיהם של צדדים מעוניינים לא תיפגענה), נוטה בית המשפט למנות מנהל עיזבון על פי בקשת צד מעוניין.
על פי רוב, מינוי מנהל עיזבון יעשה עם מתן צו קיום צוואה או צו ירושה (זאת בניגוד למנהל עיזבון זמני אשר מתמנה עם פטירת המצווה). כיצד אפוא ניתן להביא לפיטוריו של מנהל עיזבון, ועל בסיס מה מועבר מנהל העיזבון מתפקידו?
סעיף 92 לחוק הירושה, אשר כותרתו הינה "פקיעת המשרה", קובע מספר מקרים בהם יסתיים תפקידו של מנהל עיזבון. ראשית, מנהל עיזבון רשאי לעזוב את תפקידו מרצונו וזאת על ידי מתן הודעה כאמור לבית המשפט. התפטרותו של מנהל העיזבון איננה תקפה כל אימת שבית המשפט לא אישר אותה, ומן היום אשר נקבע לכך באישור.
קראו עוד בתחום:
- חלוקת עיזבוןן על ידי הסכם חלוקת עיזבון - האם בקשה למתן הוראות?
- נזקקי צפת יזכו בירושה במסגרת צוואה של תושב אוסטרלי
- שכר טרחה בגין בקשת צו קיום צוואה על ידי מנהל עיזבון
- שכר טרחתו של מנהל עיזבון בגין עיזבון השווה למעלה מ-11 מיליון שקלים
דרך נוספת להביא להפסקת עבודתו של מנהל עיזבון היא לפי בקשה של בית המשפט או מעוניין בדבר. העברת מנהל עיזבון מתפקידו בגין בקשה מסוג זה תהיה לאחר בהתאם לטענות המועלות כנגד מנהל העיזבון (בדבר אי ביצוע עבודתו כראוי).
על פי החוק, בית המשפט רשאי לפטר מנהל עיזבון גם מסיבה אחרת אשר תפורט על ידו (לדוגמא, יחסים עכורים בין מנהל העיזבון ליורשים). הדרך האחרונה לפקיעתה של משרת מנהל עיזבון הינה עם תום התקופה שנקבעה לכך באישור שניתן מצד בית המשפט.
מיהו מעוניין בדבר?
מעוניין בדבר יכול להיות כל בעל דין אשר יש לו עניין בחלוקת העיזבון והתנהלות מול מנהל העיזבון והיורשים. מעוניין בדבר יכול להיות נושה של העיזבון, אחד היורשים וכדומה.
מהם העילות לפיטורין בבקשת צד מעוניין?
כאמור, סעיף 92(ב) קובע כי ניתן לפטר מנהל עיזבון מתפקידו מחמת אי ביצוע עבודתו או בשל סיבה אחרת הנתונה לשיקולו של בית המשפט. לא ניתן למנות סיבות אלו ברשימה סגורה ומדובר בעילות פיטורין רבות. יחד עם זאת, סעיף זה איננו מעניק לבית המשפט שיקול דעת בלתי מוגבל לעניין פיטורי מנהל עיזבון.
בית המשפט חייב לנמק את סיבת הפיטורים באופן ברור. פרופ' שמואל שילה, בספרו "פירוש לחוק הירושה", מרחיב זאת באופן הבא – הסיבה צריכה להיות דומה לזו אשר מוזכרות בסעיף באופן מפורש – "לא מילא תפקידו כראוי".
בפסיקת בתי המשפט, לא ניתן למצוא מקרים רבים למכביר הנוגעים לפיטוריו של מנהל עיזבון. ניכר כי בתי המשפט אינם ששים בדרך כלל לפטר מנהל עיזבון אשר משמש כידו הארוכה של בית המשפט.
יחסים עכורים בין מנהל העיזבון ליורשים
כאמור, הנסיבות לפיטורי מנהל עיזבון הינן רבות. פרופ' שילה מכיר בספרו בעילת יחסים עכורים בין מנהל העיזבון לנוגעים בדבר כסיבה לפיטורים. הפסיקה קבעה כי ניתן להביא להפסקת עבודתו של מנהל עיזבון גם כאשר זה פעל כראוי, וזאת בשל חיכוכים ומערכת יחסים עכורה בינו לבין היורשים. "לדעתי, חילוקי דעות קשים בין מנהל העיזבון לבין יתר המעוניינים בדבר יכולים להיות לעיתים סיבה סבירה לפיטוריו", כותב שילה בספרו.
הלכה פסוקה היא כי במקום שבו ישנו חשש ממשי לניגוד עניינים בין מנהל העיזבון לבין טובת העיזבון, או במקרים בהם אין שיתוף פעולה סביר בין המעוניינים בדבר לבין מנהל העיזבון, וזאת בשל חוסר אמון בסיסי, ראוי לפטר את מנהל העיזבון תוך מינוי מנהל עיזבון ניטראלי תחתיו.
היכרות מוקדמת של מנהל העיזבון עם הנושים או היורשים
פעמים רבות מנהל העיזבון מכיר את היורשים, הנושים או המעוניינים בדבר. סיבה אחת לכך היא כי במקרים רבים ממונה מנהל העיזבון על פי בקשה של המנוח בצוואתו. כמו כן, מינוי מנהל עיזבון יכול להיות בהתאם לבקשתם של היורשים, ולאחר אישורו של בית המשפט.
כאשר העבודה שמנהל העיזבון מקורב למשפחת המנוח או לזוכים הייתה ידועה למעוניינים בדבר, לא די בהיכרות זו בכדי להביא לפיטוריו של מנהל העיזבון. המבקש את פיטוריו של מנהל העיזבון במצב זה, צריך להרים את נטל ההוכחה לכך שפעולות אשר נעשו על ידי מנהל העיזבון היו שלא כדין ואו תוך ניגוד עניינים.
