במסגרת "קרב ירושה" בין בני דודים לגבי ירושת בת דודתם, נדרש בית המשפט לענייני משפחה לדון בסוגיה משפטית לגבי מכירת דירה מתוך העיזבון. השאלה אשר עמדה במרכזו של הדיון הייתה - האם יש להיעתר לבקשה לפעול על פי סעיף 113 לחוק הירושה, המאפשר "התמחרות פנימית" לצורך רכישת נכס על ידי אחד מן היורשים, או שמא יש לפעול למימוש הנכס על פי הוראות חוק המקרקעין ולמוכרו בשוק החופשי לכל המרבה במחיר?
במקרה דנן, בית המשפט לענייני משפחה נתן צו ירושה לצדדים אשר במסגרתו ירשו כל אחד מבני הדודים שליש מעיזבון בת דודתם המנוחה. נכס העיזבון העיקרי, דירה בתל אביב, היה למעשה סלע המחלוקת בין הצדדים.
אחת מן היורשים ביקשה לקנות את חלקם של בני דודיה בנכס על מנת למנוע את מכירתו בשוק החופשי. לעומת זאת, היורשים האחרים גרסו כי יש למכור את הנכס ולהתחלק בתמורה אשר תתקבל בעבורו.
קראו גם בתחום:
- עדיפות למכירת דירה בסכום גבוה על ידי מנהל עיזבון
- אישור צוואה מוקדמת לטובת חיילי צה"ל, למרות קיום צוואה מאוחרת
- תביעה לביטול הסכם מתנה - יורש פוטנציאלי
- מכתב התאבדות ישמש בתור צוואה, האמנם?
בת הדודה המבקשת ניסתה לפנות אל בני דודיה בנוגע לרכישת חלקם בדירה אך מאמציה האלו חרס. כמו כן, נאלצה היא לפנות על ידי עורך דינה למתווכים אשר פרסמו את הדירה בלוחות מכירה מטעם מנהל העיזבון (בנו של אחד מבני הדודים שהינו גם עורך דין במקצועו).
מהו סעיף 113 לחוק הירושה?
סעיף 113 לחוק הירושה קובע כי נכס אשר אינו ניתן לחלוקה (לדוגמא, מקרקעין) יימסר ליורש המרבה במחירו, זאת כל אימת שלא מדובר במחיר הנמוך מערכו בשוק החופשי. סעיף זה עומד בניגוד להוראות חוק המקרקעין, הקובע בסעיף 40 כי נכס אשר איננו ניתן לפירוק יימכר בשוק החופשי.
שימו לב, סעיף זה של חוק הירושה גובר על הוראות חוק המקרקעין באופן זה שגם אם אדם זר, שאינו נמנה עם היורשים, מציע סכום העולה על מחיר הנכס בשוק, יש להעבירו ליורש העונה על דרישות הסעיף. הרציונאל העומד מאחורי הוראה זו הינו לאפשר ליורשים להשאיר את הנכס בתוך המשפחה מבלי שייפול הוא לידים זרות.
היורשת תזכה לזכות ראשונים על רכישת הדירה
במקרה דנן, בני דודיה של היורשת הנוספת הגישו התנגדות לעניין זה, זאת משום שלשיטתם מדובר ביורשת שהייתה רחוקה חברתית ואישית מהמנוחה. כמו כן, היורשים הנוספים העידו על כך שהיורשת המבקשת גרה בחו"ל ומדובר למעשה באינטרס של בנה לשמור על הנכס.
עם זאת, לעניין קרבת השתיים אין כל משמעות מבחינת בית המשפט מרגע שהומצא צו הירושה. כמו כן, המתנגדים לא השכילו להביא ולו ראשית ראייה לכך שמדובר בבנה של היורשת אשר נכנס בנעליה לצורך ההליך המשפטי.
