התיקים נשואי הבקשה הועברו על ידי הרשם לענייני ירושה לבימ"ש זה בהחלטת הרשם ועניינם: בקשה סגורה למתן צו ירושה אחר המורישה, ותובענה חדשה לביטול צו הירושה. בנימוקי הרשם לענייני ירושה להעברת התיקים נכתב כדלקמן:
"ניתן צו ירושה ע"י כבוד הרשם לענייני ירושה והוגשה בקשה לביטול הצו. עפ"י סעיף 67א(א)(8) לחוק הירושה, הסמכות לדון בבקשה מוקנית לבית המשפט לענייני משפחה. אני מורה למזכירות הרשם לענייני ירושה להעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן".
סמכות בית המשפט מול סמכות הרשם לענייני ירושה - האמנם?
הצהרה על זכויות יורשים, בירושה על פי דין ובירושה על פי צוואה, הינה בסמכותו של הרשם לענייני ירושה, בהתאם להוראת ס’ 66(א) לחוק הירושה. בית המשפט יידרש למתן צו ירושה או צו קיום צוואה, אך ורק בהתקיים הנסיבות כמפורט בס’ 67א(א) לחוק הירושה, אשר כותרתו הינה "מתן צו ירושה וצו קיום על ידי בית המשפט".
בענייננו מצא לנכון הרשם לענייני ירושה להעביר את התובענה לביטול צו ירושה אשר ניתן על ידו, לבימ"ש זה ודווקא מכוח ס’ 67א(א)(8) אשר הינו סעיף סל המאפשר לו להעביר בקשות אם ראה לנכון הרשם לעשות כן – אולם אין ספק, לאור כותרתו, נוסחו ומהותו של ס’ 67א(א) - כי סמכותו של הרשם לעניין ס’ זה מוגבלת אך ורק לבקשות למתן צו ירושה או צו קיום צוואה, במאובחן מבקשות לביטול צווים. הבחנה זו ניתן ללמוד גם מקיומו של ס’ ספציפי לעניין ביטול צווים, הוא ס’ 72(א) לחוק הירושה.
מנוסח הסעיף עולה כי הרשם לענייני ירושה או בית המשפט רשאים, לפי בקשת מעוניין בדבר, כל אחד לגבי צווים שנתן, לתקן את הצווים או לבטלם, על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניהם במועד מתן הצו.
קרא עוד...
השימוש בשיקול הדעת של הרשם, אם להיזקק לבקשה לביטול חרף טענת השיהוי, יעשה תוך העמדת טענת השיהוי למבחן עובדתי ומשפטי. על הרשם לקיים דיון בבקשה ולאפשר חקירת המצהירים על תצהיריהם, תצהירים אשר מבקש הביטול חייב בהגשתם בהתאם לתקנה 27 לתקנות הירושה. אחרת, ימצא הרשם כמי שלא מפעיל את שיקול דעתו "להיזקק" אם לאו, ומעביר את הבקשה לביהמ"ש כל אימת שנטענה טענת שיהוי, והרי לא זו לשון הוראת ס’ 72(א) לחוק הירושה.
בנסיבות ענייננו, וכאמור מעלה, הועברה התובענה לביטול צו הירושה אשר ניתן על ידי הרשם לענייני ירושה מכוח ס’ 67א(א)(8) לחוק הירושה, ולא מן הטעם והפעלת שיקול הדעת כמפורט בס’ 72(א) לחוק הירושה.
בנסיבות אלה לא ברור האם קמה הסמכות העניינית לבית המשפט לדון בתובענה, לאחר הבירור והפעלת שיקול הדעת, הנדרשים על פי חוק, מהרשם לענייני ירושה אם לאו. לפיכך יש להורות על החזרת התובענות לרשם לענייני ירושה.
לסיכום,
התובענה הועברה לביטול צו הירושה אשר ניתן על ידי הרשם לענייני ירושה מכוח ס’ 67א(א)(8) לחוק הירושה, ולא מן הטעם והפעלת שיקול הדעת כמפורט בס’ 72(א) לחוק הירושה. בנסיבות אלה לא ברור האם קמה הסמכות העניינית לבית המשפט לדון בתובענה, לאחר הבירור והפעלת שיקול הדעת, הנדרשים על פי חוק, מהרשם לענייני ירושה אם לאו. לפיכך, יש להורות על החזרת התובענות לרשם לענייני ירושה
