בית המשפט המחוזי ביטל את פסיקתו של בית המשפט לענייני משפחה, וקבע כי אין לקיים צוואה ויש לחלק את ירושתה של המנוחה על פי חוק הירושה בדרך של ירושה לפי דין. מדובר בצו ירושה אשר קבע כי עיזבונה של המנוחה יחולק באופן שווה בין ארבעת ילדיה. אחד הילדים עתר לבית המשפט לענייני משפחה, והגיש בקשה לביטול צו ירושה. המבקש טען כי יש לקיים תחת צו הירושה את צוואתה של המנוחה.
קראו עוד בתחום:
- מבחנים להשפעה בלתי הוגנת - צוואה לטובת מטפל סיעודי
- צוואה מקורית הושמדה - האם קבצי מחשב קבילים כצוואה?
- תביעה במגזר הדרוזי לקיום צוואה שהושמדה
- האם ניתן לבטל את הצוואה ההדדית על ידי צוואה מאוחרת?
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי יש להיעתר לבקשה ולקיים את הצוואה. ראשית, נקבע כי למרות שהיה שיהוי בהגשת הבקשה לביטול צו הירושה, הרי שהפעלת שיקול דעת מאפשרת לבית המשפט לסטות מכללים דווקניים אלו ולאפשר קיום צוואה כל אימת שהצדק עומד מאחורי מהלך זה.
בפסק הדין בבית המשפט לענייני משפחה נקבע כי עצם קיומה של הצוואה, אשר לא הייתה בפני רשם הירושות בעת מתן צו הירושה, מהווה עובדה חדשה. השיהוי בהגשת הבקשה, נקבע בפסק דין זה, לא גרם נזק ראייתי לילדיה האחרים של המנוחה ועל כן יש לקיים את הצוואה מבחינת עיקרון כיבוד רצון המת. הילדים האחרים הגישו ערעור על החלטה זו וערעורם התקבל בבית המשפט המחוזי.
המחוזי: שיהוי בלתי סביר
המחוזי קבע כי המבקש התמהמה בהגשת תגובתו, והוא מצא לנכון להגיב בעתירתו הנגדית רק לאחר שקיבל הודעה מבית המשפט כי בהעדר תגובה הוא ייעתר לבקשת הילדים האחרים למינוי מנהל עיזבון. בית המשפט אשר דן בערעור קבע כי השיהוי הינו שיהוי ניכר, ולא ניתן עבורו הסבר המניח את הדעת. למעשה, המבקש ידע על קיומה של הצוואה בכל העת, אך דבר קיומה יצא לרבים עם הידיעה על כוונת אחיו להגיש בקשה לצו ירושה.
הצוואה הייתה בידיו של המבקש בכל הזמן, גם עובר למתן צו הירושה. סעיף 75 לחוק הירושה קובע כי אדם אשר מחזיק בצוואה מחויב למסור אותה לידיו של הרשם לענייני ירושות, מיד עם היוודע מות המנוח. שיהוי בעניין זה חייב להיות מוסבר על ידי המחזיק בצוואה.
- האם ניתן להעניק תוקף משפטי לצוואה המנוסחת בכלליות?
- קיום צוואה למרות תלות ודחיית טענת השפעה בלתי הוגנת
- ביטול פסק בורר בסכסוך ירושה - לא התייחס לזכויות רכושיות של האישה
- תצהיר אשר נערך לאחר צוואה לא יבטל את הוראותיה
בית המשפט המחוזי קבע כי יש לקבל את ערעור הילדים האחרים, וזאת משום שלא נמצא בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הסבר ראוי לקבלת התביעה חרף השיהוי. המבקש לא פעל בתום לב, וזאת כאשר למרות שהוא מחזיק בצוואה,
"הוא נמנע מלהביא לידיעת אחיו ובית המשפט את דבר קיומה ממניעים מניפוליטיביים ושיקולים זרים", נקבע בפסק הדין. זאת ועוד, בית המשפט המחוזי ציין כי ייתכן והייתה השפעה בלתי הוגנת מצידו של המבקש כלפי המנוחה. "המבקש היה פעיל בכמה פעילויות שונות אשר הפכו אותו ל'קשור בטבורה של עריכת הצוואה'", קבעה השופטת.
כיצד נטל המבקש חלק בעריכת הצוואה?
בית המשפט בחן את פעולותיו של המבקש בנוגע לצוואה, ונקבע כי גם אם השיהוי בהגשתה סביר, אכן קיים חשש להשפעה בלתי הוגנת. בפסק הדין נכתב כי ה"מבקש פעל באינטנסיביות בעניין הצוואה", והדבר עולה כדי נטילת חלק בעריכתה. המבקש מסר בכתב את פרטי הצוואה לעורך דין. כמו כן, המבקש בירר את מספר הגוש, החלקה ומספר חשבון הבנק של המנוחה. המבקש בחר את המתורגמן לצוואה (כולל תיאום הסעתו ואיסופו), בחר את מועדי חתימת הצוואה, שילם מכספו לעורך הדין וכדומה.
זאת ועוד, עורך הדין אשר ערך את הצוואה לא שאל את המנוחה מדוע היא מדירה שלושה מארבעת ילדיה מהצוואה. בנוסף, לא הייתה ברורה כשירותה הרפואית להבחין בטיב הצוואה, עורך הדין לא בדק האם המנוחה יודעת קרוא וכתוב, המנוחה לא קיבלה העתק של הצוואה לאחר החתימה, ויש לזכור כי מדובר באישה שהייתה בת כ-92, מצבה הפיסי רעוע, היא אנאלפבתית, אינה שולטת בשפת הצוואה והתרגום נעשה מבעד לחלון מכוניתו של המבקש.
