תמש (ת"א) 16713-06-11 י.ב נ' נ.י
פעמים רבות, כאשר אחד הילדים מנושל באופן מוחלט מצוואת הוריו, עולה חשש כי אופן עריכת הצוואה היה פגום. לא אחת, מחלוקות אלה מונחות לפתחן של הערכאות המשפטיות. להלן דוגמא למקרה כאמור, אשר עסק במאבק בין אח ואחותו אודות נפקותה המשפטי של צוואה נוטריונית. האח טען כי יש לבטל את הצוואה, ממנה הוא נושל לחלוטין, ואילו אחותו - היורשת היחידה - ביקשה לקיימה.
כפי שצוין לעיל, בעוד הצוואה קבעה את מלוא עיזבונה של האם המנוחה לבתה, האח טען כי מדובר במסמך אשר אין לקבלו ואין לקיימו. במסגרת תביעתו, האח הדגיש כי עסקינן בצוואה בפני רשות, אשר לכאורה הייתה אמורה להיערך על ידי נוטריון אובייקטיבי וחיצוני, אך במקרה זה הנוטריון לא היה אלא דודו, אחיו של אביו (בעלה של האלמנה). האח ציין כי בינו לבין הנוטריון שררו יחסים עכורים ביותר. אי לכך, לדבריו, הנוטריון "הוביל" את אמו להדיר אותו מירושתו באופן מוחלט.
למען הסדר הטוב, נדגיש כי בעוד הבת גרה בסמיכות לאמה במשך כל חייה, האח ירד לאוסטרליה לפני כ-25 שנים ומיעט בביקורים בישראל. יתרה מכך, האח אף לא הגיע למשפט בארץ ועדותו נמסרה באמצעות ועידת וידאו (הסיבה לכך הייתה רפואית).
האח הציג את הטענות הבאות:
- היחסים בינו לבין דודו הנוטריון לא היו טובים ואף נותקו בשלב מסוים. אי לכך, ניתן לומר כי הנוטריון ערך את הצוואה כאשר הוא מצוי ב"מצב של משוא פנים" לטובת האחות. האח הוסיף וטען כי כאשר הנוטריון הלך לעולמו, הוא ציווה חלק מרכושו לאחותו, ובכך היה כדי להעיד על קרבה בינו לבינה.
- הקרבה המשפחתית בין הנוטריון למצווה יצרה חזקה לקיום משוא פנים. הנטל לסתור את החזקה הנ"ל היה צריך להיות מונח על כתפי האחות.
- נוטריון הינו מעין רשות שיפוטית. אי לכך, בבוא נוטריון לערוך צוואה, עליו להימנע מנסיבות אשר עלולות ליצור חשש למשוא פנים. כשם ששופט איננו שופט את בני משפחתו, כך נוטריון אינו יכול לערוך את צוואות קרוביו.
- הנוטריון היה פעיל בעת עריכת הצוואה. המנוחה התייעצה עימו והוא השפיע עליה "השפעה בלתי הוגנת".
בית המשפט לענייני משפחה בחן את הסוגיה אשר הונחה לפניו וקבע כי יש לאשר את הצוואה. כפי שצוין לעיל, הצוואה נשוא התובענה הייתה צוואה בפני רשות. הכללים וההוראות לעריכת צוואה מסוג זה נמצאים בסעיף 22 לחוק הירושה. סעיף זה קובע כי צוואה בפני רשות צריכה להיעשות באופן הבא - המצווה אומר את דברי הצוואה בעל פה בפני רשות שיפוטית (כגון נוטריון), או מגיש אותם בכתב לידי רשות זו.
האם נוטריון צריך לפסול את עצמו במקרה מסוג זה?
בית המשפט דחה את טענת התובע כי נוטריון צריך לפסול את עצמו כאשר הוא קרוב משפחה של המצווה. בפסק הדין נקבע כי הגדרתו של נוטריון בסעיף 22 לחוק הירושה במילים "דין נוטריון כדין שופט" אינה מקימה חובות כלפי האחרון מבחינת פסלות שופט לפי סעיף 77א לחוק זה.
כמו כן, בית המשפט קבע כי הנוטריון לא היה צריך לפסול את עצמו מחמת הקרבה המשפחתית למנוחה. נקבע כי למרות שהנוטריון ערך את הצוואה, כביכול בסטייה מהוראות החוק, הרי שסעיף 25(א) לחוק הירושה מסמיך את בית המשפט לקיים צוואה גם כאשר נפל בה פגם. השימוש בסעיף זה נעשה כאשר בית המשפט סבור שהצוואה, חרף הפגם המדובר, הביאה לידי ביטוי את רצון המת. בית המשפט מצא את הקרבה המשפחתית במקרה דנן כ"פגם פורמאלי בלבד".
קראו עוד בתחום:
- האם צוואה נוטריונית תתבטל בגין העדר אישור רפואי?
- ביטול ייפוי כוח נוטריוני בעקבות העדר גמירות דעת
- בקשה לביטול צוואה נוטריונית בטענה של השפעה בלתי הוגנת
- האם יבוטל ייפוי כוח נוטריוני מחמת עושק?
- האם ניתן לתקן צוואה נוטריונית בכתב יד? האם הצוואה המתוקנת קבילה?
יתרה מכך, הפגם בצוואה הנוטריונית נולד מאי מילוי הוראות מסוימות בחוק הנוטריונים, ולא בגין אי מילוי הוראות ספציפיות של חוק הירושה. בית המשפט התייחס גם לטענותיו של האח בנוגע לכך שהדרתו המוחלטת מצוואת אימו העידה על השפעה בלתי הוגנת. השופט, יהורם שקד, התייחס לכך בפסק דינו באופן הבא:
"לא אחת, אנו עדים לצוואות אשר מעדיפות חלק מהיורשים הטבעיים מקרב המשפחה, וזאת על חשבון יורשים אחרים. גם במקרים כגון דא, אל לנו לבוא ולבחון את הצדק העומד מאחורי ההעדפות הללו. אם נעשה כן, אנו עלולים לחטוא לעקרון היסוד המבסס את משפט הצוואות והוא - מצווה לקיים את דברי המת".
