ביום 2.5.01 הוגשה תביעה כספית ע"י הנתבע שכנגד כנגד התובע שכנגד, בגין טענת מעילה מצד התובע שכנגד בכספי העזבון של אביו המנוח של הנתבע שכנגד. התובע הגיש מצידו תביעה שכנגד בה תבע שכ"ט עבור פעולותיו כעו"ד של המנוח, שכ"ט עבור יצוגו את הנתבע בהגשת בקשה למינוי מנהל עזבון ויעוץ משפטי, ושכ"ט כמנהל עזבון.
שכר טרחה עבור הגשת בקשה למינוי מנהל עזבון ויעוץ לנתבע
הנתבע מכחיש דברים אלה. לדבריו לא דובר ולא סוכם עם התובע כי עבור הבקשה למינוי מנהל עזבון או יעוץ משפטי ישלם התובע תשלום נפרד ונוסף או כי הוזכר גובה תשלום של 1.5%.
קראו עוד בתחום:
עדויות הנתבע ואשתו מפורטות, קוהרנטיות ולפיהן לא דובר על שכ"ט בגין הגשת בקשה למינוי מנהל עזבון בנפרד משכ"ט בגין ניהול עזבון, לגביו הובהר לנתבע ע"י התובע כי הדבר נתון להכרעת בית המשפט.
הנתבע ואשתו לא נחקרו לענין זה ע"י ב"כ התובע, ובכך יש להחליש את עמדתו וגירסתו של התובע.זאת ועוד, דיוק מהאמור בכתב התביעה מעלה כי התובע איננו מציין כי אמר לנתבע שיהיה עליו לשאת בתשלום עבור הגשת הבקשה למינוי מנהל עזבון כשלעצמה, התובע מדבר בתביעה על יעוץ משפטי לבקשה ולא על עצם הגשת הבקשה.
בהתיחס לשכר הנתבע עבור הגשת הבקשה בגובה של 1.5% משווי העזבון הרי שהוא מגיע לסכום נכבד מאוד. בנסיבות אלה גם אם היתה מתקבלת גירסת התובע שסוכם על תשלום עבור הגשת הבקשה למינוי מנהל עזבון, על התובע להוכיח כי הסביר לנתבע במפורט מהו גובה התשלום הממשי שידרוש. דבר זה לא הוכח.
מנהל עיזבון שהינו עורך דין - חובת אמינות מוגברת
לא הוכח כי הנתבע היה ער ומודע לפרטי גובה התשלום בסכום כה גבוה, וכפי שנאמר לעיל, לא הוכח כי היה מודע שעליו לשלם תשלום נפרד עבור עצם הגשת הבקשה למינוי מנהל עזבון. כבר נקבע ככלל, כי האחריות להעמדת הלקוח על גובה שכר הטרחה של עורך הדין מוטלת על עורך הדין.
חובת האמון אותה חב עורך הדין כלפי לקוחו מכילה חובת גילוי. לכך יווסף כי התובע היה עורך דינו של המנוח בענינים רבים, משכך היתה לו ידיעה בדבר היקף העזבון כאשר משווי העזבון נגזר גובה שכר הטרחה לגירסת התובע.
בנסיבות דנן עפ"י עדות התובע הוא דיבר עם הנתבע אודות שכר הטרחה להגשת הבקשה למינוי מנהל עזבון לאחר שהוגשה הבקשה. כמו כן עריכת הסכם שכר טרחה היא באחריות עורך הדין ומחדל בענין זה עומד לחובתו. לכך יווסף, כי לא הוצג הסכם שכר טרחה בכתב על אף שאין מחלוקת שהתובע והנתבע נפגשו פנים אל פנים מספר ימים לאחר פטירת המנוח לאחר שהתובע חזר מחו"ל וכי הוגשה בקשה למינוי מנהל עזבון על ידי עו"ד קמחי ממשרדו של התובע.כן יצויין כי לא הוצג יפוי כח חתום על ידי הנתבע בו מייפה את כוחו של התובע ליצגו בבקשה.
תקנה 45ג’(א) לתקנות הירושה שכותרתה "מה כולל שכר מנהל העזבון" קובעת כך: א) שכר מנהל עזבון כולל שכר בעד כל הפעולות הרגילות הכרוכות בניהול העזבון לרבות בעד הגשת בקשות למינוי מנהל עזבון למתן הוראות, לפסיקת שכר טרחה ולאישור על סיום תפקידו והוא איננו כולל שכר בעד הגשת בקשות לצו ירושה ולצו קיום צוואה".עמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי היא, כי התובע איננו זכאי לתשלום שכר טרחה עבור הגשת הבקשה למינוי מנהל עזבון, שכן שכר זה כלול במסגרת שכר טרחת מנהל העזבון.תקנות אלה הן ספציפיות לקביעת שכ"ט מנהל עזבון והגשת בקשה למינוי מנהל עזבון וגוברות על כללי לשכת עו"ד (התעריף המינימלי המומלץ), אשר אינם דבר חקיקה מחייב.
משכך הרי שאף אם היתה מתקבלת גירסת התובע כי סוכם בינו לבין הנתבע כי האחרון ישא בשכר טרחתו בעד הגשת הבקשה למינוי מנהל עזבון, כי אז היה מקום לנכות או לקזז סכום זה משכר הטרחה עבור ניהול העזבון, זאת כהוראת תקנה 45ג(א) לתקנות הירושה. המסקנה מכל האמור היא כי אין לאשר לתובע שכר טרחה עבור הגשת הבקשה למינויו כמנהל עזבון.
שכר טרחת מנהל עזבון
שכר טרחת מנהל עזבון נגזר משווי העזבון, משכך יש להתיחס לשווי העזבון.
נכסי העזבון - תקנה 45ז’ לתקנות הירושה קובעת כי "נכסי העזבון לצורך קביעת שווי העזבון הם כל אותם נכסים שהיו בעזבון במועד פטירת המוריש או שנוספו לאחר מכן".לצורך קביעת שכר טרחת מנהל העזבון יקבע שווים של נכסי העזבון כדלקמן: נכסים כספיים – השווי ביום פטירת המוריש בצירוף הפרשי הצמדה, נכסים אחרים – השווי ביום מימושם או ביום חלוקתם ליורשים בלא מימוש בצירוף הפרשי הצמדה.
מקרקעין - לעזבון נשוא דיון זה הנכסים שלהלן: מגרש בבית הכרם. ככלל, שכ"ט מנהל העזבון נגזר באחוזים מכלל נכסי העזבון.המגרש הינו נכס מנכסי העזבון, משכך יש להעריך שוויו במסגרת הערכת שווי העזבון. החוב לתשלום עבור רכישת המגרש נלקח בחשבון בין החובות של העזבון אשר הופחתו משווי העיזבון. הוצאות בגין רכישת המגרש כמו תשלום למתווך אדריכל וכו’, אין להפחיתם משווי המגרש באשר פעולות מנהל העזבון כוללות טיפול והשקעת עבודה בתשלומים אלה. על כן יוערך המגרש כשוויו עת נמכר, עפ"י סכום המכירה, המגרש נמכר בסכום של 5,001,000 ₪.+ מקרקעין נוספים. סה"כ שווי מקרקעין – 7,363,230 ש"ח.
כספים בבנק - סה"כ כספים בבנקים: 4,804,339.23 ש"ח.
קופות גמל: סה"כ 90,991.48 ש"ח. ברם, קופות גמל אינן חלק מהעזבון משכך לא יכלל שווין בשווי העזבון.
מניות - מניות בחב’ אלקטיב - מערכות ממוחשבות בע"מ – 67 מניות רגילות בערך של 1.00 למניה. אולם מאזן החברה עפ"י דו"ח מבוקר ע"י רו"ח מראה שהחברה בגרעון הון, משכך לא ילקח בחשבון שווי המניות לצורך קביעת שווי העזבון. חברת אלטלנה אליאס בע"מ - 90 מניות רגילות ומניות הנהלה אחת מתוך 92 מניות אשר הונפקו – 300,000 ש"ח.
חובות של העזבון - חובות מיידיים של העזבון - סה"כ חובות מידיים 256,258.72 ₪. סכום זה ינוכה משווי העזבון.חובות לעזבון - הנתבע בתפקידו כמנהל עזבון לא ציין פעולות שעשה לגביית החוב למעט שני מכתבים ששלח. נוכח האמור, לא ייכללו חובות לעזבון אלה בשווי העזבון לצורך קביעת ערך העזבון ביחס לשכ"ט התובע.
שווי העזבון עומד על 12,467,569.2 ש"ח. החובות עומדים על 8,256,258.72 ש"ח. משכך שווי העזבון עומד על 4,211,311.2 ש"ח. בהתאם להוראות תקנה 45ז’(ב) לתקנות הירושה יווספו לסכומים שבבנקים בסך 4,804,339.23 ש"ח הפרשי הצמדה וריבית בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום פטירת המוריש. אשר לנכסים האחרים: בכל הנוגע למגרש בבית הכרם הסכימו הצדדים כי שוויו יוערך ע"פ חוזה המכירה ומשכך יווספו לשווי זה הפרשי הצמדה בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום המכירה. בכל הנוגע ליתר הנכסים אשר טרם מומשו, ייחשב היום בו הגיעו הנתבע והנתבעת שכנגד להסדר בדבר חלוקת העזבון – 6.8.06 – כמועד הקובע לצורך הערכת שוויים, שכן נכון להיום עומד ההסכם בתוקפו, אף שהנתבעת שכנגד מבקשת לשנותו. לשווי זה יווספו הפרשי הצמדה בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 6.8.00.
כבר מראשית ההתנהלות לאחר פטירת המוריש, נפלו פגמים רציניים ומשמעותיים ביותר בפעולותיו של התובע כמנהל עזבון ועוד לפני כן. התובע לא יידע את הנתבע כי הוא נושה של העזבון עת ביקש הנתבע שיתמנה כמנהל עזבון.בעצם הסכמתו להתמנות כמנהל עזבון העמיד התובע עצמו בניגוד אינטרסים ואכן פעל תוך ניגוד אינטרסים. התובע לא יידע את בית המשפט דבר היותו נושה בעזבון לפני מתן ההחלטה באשר למינויו כמנהל עזבון. לא זו אף זו, התובע העביר לאחר פטירת המנוח כספים מחשבון המנוח לחשבונו ללא אישור. בפעולותיו אלה פעל מנהל העזבון בניגוד להוראות חוק הנאמנות ועבר על איסור ניגוד ענינים. פעולות בניגוד לדין אלה מובילות למסקנה כי יש לקבוע שכ"ט נמוך באופן משמעותי למנהל העזבון. כמו כן עיון בפעולות התובע כמנהל עזבון אינן מצביעות על פעולות מיוחדות או מסובכות. בנסיבות האמורות, אני קובעת ששכ"ט מנהל העזבון יעמוד על % 1/2 משווי העזבון.
לסיכום,
כבר מראשית ההתנהלות לאחר פטירת המוריש, נפלו פגמים רציניים ומשמעותיים ביותר בפעולותיו של התובע כמנהל עזבון ועוד לפני כן. מנהל העזבון פעל בניגוד להוראות חוק הנאמנות ועבר על איסור ניגוד ענינים. פעולות בניגוד לדין אלה מובילות למסקנה כי יש לקבוע שכ"ט נמוך באופן משמעותי למנהל העזבון. בנסיבות האמורות, יש לקבוע ששכ"ט מנהל העזבון יעמוד על % 1/2 משווי העזבון.
