אב החליט להוריש את רכושו לחלק מילדיו, זאת תוך שהוא מנשל במסגרת צוואה ילדים אחרים. למעשה, האב, אשר היה אדם דתי, הקפיד לציין למי מילדיו הוא מעוניין להוריש רכושו לאחר מותו. מתוך ארבעת הילדים הנהנים בצוואה, נפטרה אחת האחיות בטרם נפטר האב. אחד האחים, אשר נרשם כי הוא נהנה מן הצוואה, טען כי יש לחלק את ירושת המנוח בין האחים אשר נותרו בחיים ולא לחלק את ירושתה של אחותו המנוחה בין ילדיה. לטענתו, המנוח היה ברור בצוואתו וביקש כי ירושתו תחולק לילדים הרשומים בצוואה ולא לנכדיו.
התובע הפנה לספרו של שמואל שילה "פירוש לחוק הירושה תשכ"ה-1956". בעשותו כך, ניסה התובע להעניק לצוואה פרנשות המכונה "מתנות קבוצתיות". לדבריו, רק מי שנכלל בקבוצת הזוכים המפורטת בצוואה זכאי לקבל את ירושת המנוח. לדידו, קבוצת הזוכים במקרה זה הינה ילדי המנוח ולא נכדיו. דהיינו, אין להעביר את חלקה של אחותו המנוחה לילדיה.
אחייניו של התובע, בניה של האחות המנוחה, התנגדו לטענותיו של דודם. הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה וזאת מכוח הוראתו הברורה של סעיף 49 לחוק הירושה. סעיף זה קובע באופן בלתי משתמע לשני פנים כי במקום בו זוכה על פי צוואה נפטר לפני המצווה, והמצווה לא קבע צוואה בדרך של יורש במקום יורש (או יורש אחר יורש), ובשעת מותו של המצווה היו לזוכה צאצאים, נכנסים אלו בנעליו.
בית המשפט קיבל את טענות הילדים וקבע כי דין התביעה להידחות. בפסק הדין נכתב כי הוראת סעיף 49 הינה ברורה ונהירה וקבלת טענות התובע עלולות לרוקן אותה מתוכן. נישול בני משפחתה של האחות המנוחה, תוך העברת חלקה בירושה לאחיה בגין פטירתה בטרם עת, פגע ברצון אביה של האחרונה לדאוג לבתו לאחר מותו.
סעיף 54(א) לחוק הירושה אף קובע כי רצון המת הינו העיקרון המוביל בפרשנות צוואות. לפי סעיף זה, יש לפרש צוואה לפי אומד דעתו של המצווה כפי שהוא בא לידי ביטוי בצוואה.
התובע הוסיף כי המנוח לא פירט כיצד יש לנהוג בירושתו עם פטירת אחד הנהנים מהצוואה. בית המשפט דחה טענה זו מכל וכל. ברור כי המנוח לא צפה את פטירתה של בתו או מי מאחיה לפניו. אי לכך, העדר הנחיות מפורשות בעניין זה אינן יכולות לעמוד לילדיה של האחות המנוחה לרועץ. לכל זה ניתן היה להוסיף כי בין פטירת בתו של המנוח, לבין פטירתו שלו, היה לאחרון די זמן לשנות את הצוואה ולהתאימה לגמירות דעתו. ניתן היה לקבוע אפוא בוודאות כי המנוח היה שלם עם צוואתו ויש קבוע כי כספי בתו צריכים לעבור לנכדיו מבת זו.
