סעיף 42 לחוק הירושה קובע כי מצווה רשאי לצוות לשניים באופן בו יזכה השני לאחר שזכה הראשון. לדוגמא, ציווי הירושה לבנו, ובמותו של הבן להעברת הנכסים לנכדיו. על פי החוק, כאשר קיבל הראשון את ירושתו, רשאי הוא לעשות בנכס כבשלו, אך אסור לו לצוותו במסגרת צוואה שנייה מטעמו לאדם אחר בניגוד לצוואה הראשונה.
קראו עוד בתחום:
- מהי צוואה בכתב יד?
- ידועה בציבור וזכויות בירושה
- ביטול צוואה שיקרית
- הדוד השכיר החנות בשכירות מוגנת - האם אחיינו יירש זכויותיו?
היורש השני יהיה זכאי לחלקו בירושה, על פי החוק, גם במידה ובמועד מותו של המצווה הראשון הוא לא היה כשר לרשת אותו. העניין הקובע לצורך כשרותו לקבל את חלקו בצוואה, הוא מועד התקיימות התנאי המפורט בה (לדוגמא, מותו של היורש הראשון).
הדוגמא הנפוצה ביותר לצוואות המגדירות יורש אחר יורש הינה הורשה של כל הרכוש לבן הזוג הנותר, ולאחר מכן לילדים. כאמור, לאחר קבלת הירושה, רשאי היורש לעשות בה כשלו והיורש השני זוכה לחלקו ממה שנותר ממנה עם מותו של היורש הראשון. החוק מתיר ירושת יורש-אחר-יורש רק בעבור מי שהיה בחיים בעת עריכת הצוואה, ועל פי רוב היא נערכת בשתי מדרגות בלבד.
הגבלת זכויותיו של היורש הראשון
היורש הראשון אמנם זכאי לעשות בירושה כראות עיניו, אך פעמים רבות מוגבלים צעדיו על ידי המנוח. לדוגמא, המצווה רשאי לקבוע בצוואתו שהעסק המשפחתי יעבור ליורש הראשון, אך ירושתו תהיה מורכבת מרווחי העסק בלבד ולא מהתמורה בגין מכירתו.
מה קורה במקרה בו היורש השני נפטר לפני היורש הראשון?
על פי רוב, המצווה רשאי להגדיר בצוואתו כיצד יש לנקוט במקרים בהם היורש השני נפטר לפני היורש הראשון. במקרים בהם לא מוגדר נושא זה באופן ברור בצוואה, בעת מותו של היורש השני, תחולק צוואתו של המצווה ליורשיו על פי הדין.
מהו דין נכסים שנמכרו או הוחלפו?
שאלה משפטית נוספת הנשאלת במקרים בהם הצוואה כוללת ירושה מסוג של יורש-לאחר-יורש, הינה - מה יהיה דינם של נכסים אשר עברו ליורש הראשון ונמכרו ו\או הוחלפו על ידו. לדוגמא, במקרים בהם ירש היורש הראשון את דירתו של המצווה, והחליט למכור אותה לצד ג’.
הפסיקה קבעה כי במקרים אלו יש לבחון את "אומד דעתו של המצווה". דהיינו, בית המשפט מנסה להתחקות אחר כוונתו של המצווה ומערכת היחסים בינו לבין היורשים במועד עריכת הצוואה. ישנם מקרים בהם תקום ליורש השני עילה לתביעת ירושתו מהתמורה שהתקבלה בגין מכירת או החלפת הנכסים, ומקרים מסוימים יקבעו כי זכאי הוא לתמורה על פי העין (לדוגמא, דירה או מניות מהעסק).
