פרופ' מיכאל קורינאלדי, משפטן ומרצה בכיר במרכז האקדמי כרמל בחיפה, אמר הבוקר, בעת השקת ספרו החדש "דיני ירושה וצוואות", כי "חוק הצוואות ההדדיות מפיל בפח זוגות רבים אשר עורכים צוואות הדדיות ללא הדרכה מתאימה ומבלי שהחוק מגדיר הסדר ראוי לעריכת צוואה הדדית". לדבריו של פרופ' קורינאלדי, "מדובר בחוק חסר ולאקוני". עיקר הביקורת של פרופ' קורינאלדי הופנתה למשרד המשפטים אשר יצר לטענתו "חוק לקוי, שטחי וחסר".
דבריו של קורינאלדי הופנו למעשה לתיקון בחוק הירושה, אשר נכנס לתוקפו לפני שנים אחדות, ואשר מאפשר לבני זוג לערוך צוואה הדדית. צוואה הדדית הינה צוואה אשר במסגרתה קובעים בני הזוג כי עם פטירתו של אחד מהם, כל הרכוש יעבור לבן הזוג השני. לעיתים, צוואות אלה כוללות גם הסדרים של יורש לאחר יורש (לדוגמא, הבטחת ירושת הילדים גם לאחר הפטירה של אחד מבני הזוג).
קראו עוד על צוואות הדדיות:
- האם ניתן לבטל את הצוואה ההדדית על ידי צוואה מאוחרת?
- הסכם מתנה לא יבטל צוואה הדדית
- חלוקת ירושה על פי דין לאחר צוואה הדדית, מדוע?
- שינוי צוואה הדדית שהינה גם צוואת יורש אחר יורש
כיום, כ-25% מהצוואות בישראל הינן צוואות הדדיות. גורמים בתחום מעריכים כי מדובר בכ-50,000 צוואות הדדיות. דבריו של פרופ' קורינדאלי לא נאמרו בחלל הריק. לא אחת מגיעות מחלוקות בנוגע לצוואות הדדיות לפתחן של הערכאות המשפטיות. לדוגמא, במקרים בהם הצד אשר נותר בחיים מבקש לשנות את הצוואה ההדדית.
על פי רוב, בקשות לשינוי צוואה הדדית לאחר פטירה, נתקלות בהליכים משפטיים מורכבים והתנגדויות. פרופ' קורינדאלי התייחס למספר סוגיות ספציפיות אשר הוא רואה כבעייתיות בחוק בניסוחו כיום.
לדוגמא, במקרה בו ישנו שינוי של ממש במצבת הרכוש בין פטירת בן הזוג הראשון לבין פטירת בן הזוג השני. מהו אפוא מעמדו של הרכוש הנוסף או מהן זכויותיו של בן הזוג אשר נותר בחיים ברכוש לאחר פטירת בן זוגו. למשל, האם הוא רשאי למכור נכס אשר הצוואה ההדדית קובעת כי הוא יעבור לצד שלישי לאחר פטירת שני בני הזוג. סוגיה נוספת אשר העלה פרופ' קורינדאלי הייתה - האם ניתן לבטל צוואה הדדית כאשר שני בני הזוג בחיים אך אחד מהם איננו כשיר להורות על ביטול הצוואה. לדבריו, יש לערוך רפורמה של ממש בתחום זה.
פרופ' קורינדאלי סבור כי יש להרחיב ולהעמיק את תהליך החקיקה אשר נוגע להסדרי צוואות הדדיות בישראל. לטענתו, הכנסת השתמשה בחוק הצוואות בשלושה סעיפים מהקודקס הגרמני, וסעיפים אלה אינם מתאימים לחברה הישראלית. כמו כן, הופנתה גם ביקורת לגבי חוק הירושה בכל הקשור לנכסים מחוץ לעיזבון כגון ביטוח חיים, קופות גמל, חסכונות, קופות פנסיה וכדומה. לדברי המלומד, המערכת החוקתית כיום אינה מסודרת ומלאה פרצות. מצד אחד, נושי העיזבון אינם יכולים לקבל את הכספים המגיעים להם, ומצד שני, אדם יכול להבריח כספים רבים מהנושים על ידי העברתם לקרנות הללו.
