במותו הניח אחריו המנוח, אישה, אשר עזבונה הוא המשיב 1, שהלכה לעולמה במהלך ניהול ההליכים בפני בימ"ש קמא, ושני ילדים: בן, הוא המערער, ובת, היא המשיבה 2, לה שלושה ילדים. לטענת המערער שגה בית משפט קמא בקובעו כי הנאמן אינו בבחינת "זוכה" לעניין סעיף 35 לחוק הירושה. לטענת המערער דיני הנאמנות מקנים לנאמן זכות קניינית בנכס נשוא הנאמנות, ולפיכך בהיותו בעל זכויות הקניין בנכס, הצוואה מזכה אותו.
האם הנאמן הוא בבחינת "זוכה" לפי חוק הירושה?
חוק הירושה (סעיף 35) קובע שני תנאים מצטברים, שבהתקיימם יש לבטל את ההוראות הרלוונטיות בצוואה: א. מדובר באדם שערך את הצוואה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה. ב. הצוואה מזכה את אותו אדם או בן זוגו.
סעיף 35 לחוק הירושה קובע חזקה שבדין, חזקה חלוטה שאינה ניתנת לסתירה בדבר בטלות הוראת צוואה, אשר נערכה בנסיבות המתוארות בסעיף זה, לטובתו של מי שנגוע באחת העילות שבסעיף. משמעות הוראה זו היא, שאם מוכח בפני בית המשפט, כי אחד מהנהנים על-פי הצוואה או בן זוגו היה מעורב בדרך כלשהי בעריכת הצוואה, אותה הוראה מזכה תבוטל, וזאת מבלי שיש צורך להוכיח כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת ומבלי שתינתן האפשרות לנהנה לשכנע את בית המשפט כי לא הייתה השפעה כזו.
גישת בית המשפט לענייני משפחה בפסיקה היא כי אין להרחיב את תחולתו של סעיף 35 לחוק הירושה על אנשים שהוא לא דן בהם במישרין, וכי אין לראות כזכייה אלא טובת הנאה ישירה שמקבל המעורב בעריכת הצוואה, ואין להרחיב את המעגל של אלה אשר פעולתם בקשר לצוואה פוסלת את תוקפה.
מתוך סקירת הפסיקה הקיימת לעניין פרשנות הוראת סעיף 35 לחוק הירושה עולה כי הפסיקה מורה על צמצום הביטוי "מזכה" לזכייה ישירה בלבד, וכי כל זכייה או טובת הנאה אחרת עקיפה הצומחת למי שנטל חלק בעריכת הצוואה, ובכלל זה שכר טרחה שמקבל מנהל עזבון, אינם נחשבים כזכייה לעניין סעיף 35 לחוק הירושה.
קראו עוד בתחום:
נאמנות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת. על-פי סעיף זה הנאמן מחויב לפעול לטובת הנהנה בלבד ולא לטובתו הפרטית.
בענייננו, הנאמנות נוצרה באמצעות צוואתו של המנוח, שהיא כתב הקדש. יוצר ההקדש רשאי להורות בצוואתו כי נכס כלשהו מעזבונו יעבור לבעלותו של הנאמן אותו הוא ממנה.
נאמן שקיבל לבעלותו נכסים מכח צוואה מחוייב לפעול לטובת הנהנים, בעלותו בנכסים היא טכנית בלבד, מתוך כוונה לאפשר לנאמן לפעול ביעילות ובמהירות ללא מגבלות, וכי אין הוא בבחינת יורש על-פי צוואה אלא "יורש פונקציונלי" בלבד, שכן עם סיום תפקידו הוא אינו עוד הבעלים של הנכסים.
לאור הפרשנות המצמצמת של הפסיקה את הוראת סעיף 35 לחוק הירושה, לפיה זכייתו של אדם המעורב בעריכת הצוואה כוללת זכייה ישירה בלבד, ולאור מהות תפקידו וסמכויותיו של הנאמן על-פי חוק הנאמנות, המחייבים אותו לפעול לטובת הנהנים בלבד ותחת פיקוחו של בית המשפט, נראה כי מינויו של עו"ד פלאט כנאמן לא חורג מהכלל שהנאמן אינו "זוכה" לעניין סעיף 35 לחוק הירושה, ולפיכך דין טענות המערער לעניין זה להידחות.
לסיכום,
לאור הרציונל שבבסיס סעיף 35 לחוק הירושה והפרשנות המצמצמת שניתנה לו בפסיקה, ולאור מהות תפקידו של הנאמן, חובותיו וסמכויותיו על-פי חוק הנאמנות בכלל והצוואה הנדונה בפרט, לא מתקיים בנסיבות העניין, התנאי המצטבר השני שבסעיף 35 לחוק הירושה, קרי, אין לראות בנאמן על-פי צוואה כמי שהצוואה "מזכה" אותו.
