מה קובע החוק במקרה זה?
סע’ 30 (א) לחוק הירושה, קובע כי הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה. הורתו של סעיף זה באה מתוך עיקר העיקרים של דיני הצוואות – כיבוד רצונו של המת. בשלל פסקי דין מציינים השופטים את החשיבות בכיבוד רצון המת:
"כלל גדול עימנו, כי את רצון המת ראוי לכבד. עקר. זה נגזר מאוטונומיית הרצון הפרטי ומזכות הקניין הרוחני של המת" ( גל גורן הולצברג ואח’ נ. אביבה מירז). "נכבד רצונו של אדם בצוואתו, ויהא רצונו שרירותי, בלתי סביר, מקפח ואף אכזרי ככל שיהיה" (קרן לב"י נ’ בינשטוק).
השפעה פסולה, כיצד בוחן בית המשפט עם התקיימה?
ככלל, אין פסול בניסיון להשפיע על אדם שיכתוב צוואה לטובת המשפיע או לטובת אחר. הפסול הוא באם מעורב בהשפעה מימד של חוסר הגינות. חוסר ההגינות יבחן ע"פ המושגים המוסריים של חֶבְרָתֵנו ועיקרו ניצול תלותו, חולשתו או חוסר יכולתו של המצווה לצורך עשית צוואה לטובת הנהנה.
ברוב המקרים, האבחנה בין השפעה שאין בה פסול להשפעה שאינה הוגנת אינה קלה, אך כפסע הוא בין המעשה התמים למעשה הנגוע. כיוון שכך נדרש בית המשפט לבחון בזהירות רבה את פרטי העובדות המוכחים לפניו, את נסיבותיהם והקשרם קודם שיגיע להכרעה. ההכרעה תעשה אחר שבית המשפט יבחן האומנם עמד בעל הדין, אשר עליו נטל השכנוע להוכחת טענותיו, בנטל המוטל לשכמו.
על מי נטל ההוכחה?
ככלל, צוואה שלא נפל בה פגם פורמלי עומדת בחזקת כשרותה והנטל להוכיח את פסלותה מוטל על הטוען לכך. נטל השכנוע באשר לפסלותה של הצוואה מוטל לשיכמו של המתנגד לה מתחילה ועד סוף.
קראו עוד בתחום:
- אישור צוואה מוקדמת לטובת חיילי צה"ל, למרות קיום צוואה מאוחרת
- האם יורשים יכולים להיות נוכחים במעמד עריכת צוואה?
- השפעה בלתי הוגנת של מטפל על קשישה
- ביטול צוואה מחמת השפעה בלתי הוגנת
בפרשת מרום נאמר כי "הנחת המוצא של חוק הירושה היא שהצוואה כשרה. הנטל להוכיח שהמצווה עשה את צוואתו מחמת השפעה בלתי הוגנת מוטל על הטוען לקיומה של השפעה בלתי הוגנת, וכל ספק בענין זה פועל לטובתו של מבקש הקיום"
לסיכום,
בית המשפט נדרש לגלות את רצונו האמיתי והחופשי של המצווה בשעת חתימת צוואתו, רצון שהוא פרי החלטתו העצמאית, להבדיל מרצון שהוכתם ונרמס בהשפעה שאינה הוגנת.
רק כאשר הנסיבות האופפות את המקרה מצביעות על קיומה של תלות של אדם אחד בזולתו, שהיא כה מקיפה ויסודית, שניתן להניח כי נשלל רצונו החופשי והבלתי תלוי של אותו אדם במה שנוגע ליחסים שבינו לבין הזולת, כי אז אפשר לאמר שעשיה או פעולה שהיא בעליל לטובתו של זה האחר. היא תוצאה של השפעה בלתי הוגנת מצדו, אלא אם הוכח היפוכו של דבר.
הווה אומר, על מנת להקים חזקה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת שיש בה להעביר את נטל הראיות אל מבקש הקיום, אין די בחשד גרידא אלא נדרשות ראיות משמעותיות המקיימות תשתית ברורה למסקנה האמורה.
