בית המשפט לענייני משפחה נדרש לבחון את כשרותה של צוואה בעדים אשר נערכה על ידי אישה שהלכה לבית עולמה בגיל 85. מצד אחד של המתרס, עמדה בתה של המנוחה אשר הייתה הזוכה היחידה לפי צוואתה. מן הצד השני, אחיה של היורשת אשר טענו כי הצוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת על המנוחה.
סעיף 30(א) לחוק הירושה קובע כי הוראת צוואה אשר נעשתה מחמת איום, אונס, השפעה בלתי הוגנת, תרמית או תחבולה – דינה להתבטל. הכלל המשפטי לעניין זה הוא כי אין פסול בניסיון להשפיע על אדם לכתוב צוואה לטובת פלוני, אך השפעה בלתי הוגנת הינה פסולה מיסודה. נטל ההוכחה במקרים אלו מונח על הטוען להשפעה בלתי הוגנת, ובמקרה זה על האחים.
הדרך להרים נטל זה איננה עוברת בהוכחת השפעה פסולה אלא על ידי ביטול החזקה כי הצוואה נערכה לפי רצונו החופשי של המצווה. דהיינו, במידה ועלה בידיו של הטוען להשפעה הפסולה להוכיח כי הצוואה לא נערכה מתוך רצון חופשי, עובר נטל ההוכחה למבקש את קיום הצוואה ועליו לשכנע את בית המשפט כי לא הייתה השפעה בלתי הוגנת.
הלכה פסוקה היא כי במקום בו בין הצדדים לצוואה קיימת מערכת יחסים מיוחדת, קיים בהחלט חשד שהצד הנהנה מן הצוואה "ניצל" את מערכת היחסים הנ"ל בכדי להשפיע על המצווה. במקרים אלו, מוטל על הנהנה מהצוואה לסתור את קיומו של חשד לכאורי זה.
לא כל "תלות" היא השפעה אסורה
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי אכן התקיימו בין המנוחה לבתה יחסים מיוחדים של "אם ובת". הבת הנהנת מן הצוואה דאגה לאימה, הייתה מסורה לה וטיפלה בה במשך שנים רבות. הדברים באו לידי ביטוי אף בטענותיהם של האחים כנגד הבת. עם זאת, נקבע כי היורשת הוכיחה שתלות זו של אמה בה לא עלתה כדי השפעה בלתי הוגנת.
הצוואה במקרה זה נערכה כבר שנת 1994, 15 שנים לפני פטירתה של המנוחה, ובאותה תקופה התלות של האחרונה בבתה לא הייתה "מקיפה ויסודית" אשר ניתן לקבוע כי היא יוצרת השפעה בלתי הוגנת.
קראו עוד על השפעה בלתי הוגנת:
- השפעה בלתי הוגנת מול השפעה מותרת - האם הצוואה כשרה?
- ביטול צוואה בגין השפעה בלתי הוגנת של בת על אמה
- האם מטפלים השפיעו על מנוחה השפעה בלתי הוגנת?
- ביטול הסכם מתנה בגין השפעה בלתי הוגנת
- בית המשפט המחוזי מקבל ערעור וקובע כי לא הייתה השפעה בלתי הוגנת
מחומר הראיות עלה כי בשנת 1994 המנוחה הייתה עצמאית – הן מבחינה פיסית והן מבחינה שכלית. לדוגמא, בדו"ח מטעם עיריית תל אביב נכתב בשנת 2007 כי "הקשישה צלולה ומשתפת פעולה". כמו כן, המנוחה הייתה בתקופה זו עצמאית לחלוטין. אמנם היא התקשתה מעט בהליכתה, אך מעדותו של עורך דינה עלה כי היא הייתה עושה קניות בשוק לבדה, ואף הגיעה למשרדו על מנת לערוך צוואה.
כמו כן, אחד האחים אשר התנגד לצוואה אמר לעובדת סוציאלית בשנת 2007 כי "עד לפני שנתיים אמא הלכה". אח אחר הוסיף כי אמו הייתה נוסעת בשנים אלו לבקר את אחיו בכלא, לבדה ובאוטובוסים.
אחד הגורמים אשר נבחנים בעת העלאת טענת השפעה אסורה הוא הקשר של המצווה עם אחרים. במקרה זה, הוכח כי המנוחה דאגה לנכדיה מבנה היושב בכלא, ובין השאר רשמה אותם לבית ספר פרטי וניהלה ביעילות את כספיה. לסיכום, לא היה ספק כי המנוחה הכירה תודה לבתה אשר הייתה קרובה אליה יותר משאר ילדיה וניתן לקבוע שלא הייתה במקרה זה השפעה בלתי הוגנת. לאמור, לא כל תלות של מצווה בנהנה עולה כדי השפעה בלתי הוגנת. לעיתים, מדובר בתלות אשר הינה חלק מאופיים של החיים ומערכת היחסים בין קשיש לילדיו בערוב ימיו.
