האם מנהל עיזבון יחויב ליצור הקדש ציבורי לפי הוראות צוואה, וזאת למרות שמנוחה לא רשמה כי היא מעוניינת בהקדש באופן מפורש בצוואתה? האם די במילים "כל שאר הכספים אשר יישארו אחרי ביצוע על הוראות של צוואתי זו אני מצווה למחקר של מחלת הסרטן בבית החולים הדסה בירושלים" בכדי ליצור כתב הקדש לפי חוק הנאמנות? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה.
המנוחה, אשר הלכה לעולמה לפני כ-16 שנה, הורתה בצוואה שהותירה אחריה כי יש להשתמש ביתרת הסכום שנותר בעיזבון, לאחר חלוקתו, לשם קידום מחקר מחלת הסרטן בבית החולים הדסה בירושלים. היועץ המשפטי לממשלה טען כי הוראת הצוואה כוללת את כל היסודות לקיומו של הקדש ציבורי, כהגדרתו בחוק הנאמנות. לעומת זאת, מנהל העיזבון עמד על כך שהקמת הקדש אינה דרושה בנסיבות העניין.
המנוחה הלכה לעולמה בשנת 1994 ויום לאחר מכן מונה על ידי רשמת בית המשפט המחוזי מנהל עיזבון בהתאם לצוואה. מנהל העיזבון שימש בתפקידו במשך כ-16 שנה ועם פטירת בן זוגה של האלמנה, וסיום חלוקת העיזבון, עתר הוא לפסיקת שכר טרחתו ולסיום תפקידו.
בסוף 2010 התקבלה החלטה בעניין שכר הטרחה של מנהל העיזבון ונקבע כי שכרו יעמוד על 4% משווי העיזבון. ב-27 לדצמבר 2010 הורה בית המשפט כי מנהל העיזבון רשאי לגבות את מלוא שכרו. עם זאת, נקבע כי במידה ויוטל עליו להקדים הקדש ציבורי כאמור בצוואה, הוא יפצה מכספו את העיזבון.
קראו עוד בתחום זה:
- מטפלת השפיעה השפעה בלתי הוגנת - ביטול הצוואה
- שינוי מוטבים בכתב יד בפוליסת ביטוח חיים, האם מדובר בזיוף?
- חובה להעביר לרשם לענייני ירושה צוואה מקורית
- האם מטפלים השפיעו על מנוחה השפעה בלתי הוגנת?
ב"כ היועץ המשפטי לממשלה טען כי מנהל העיזבון אמור לדאוג להקמתו ולרישומו של ההקדש הציבורי ביתרת כספי העיזבון, בטרם יסיים תפקידו. לעומת זאת, מנהל העיזבון התנגד להקמת ההקדש וזאת לנוכח הסכום הנמוך יחסית שנותר בעיזבון אשר מגיע כדי 130,000 שקלים בלבד.
לטענתו, הן משיחות אשר ניהל עם המנוחה עובר לפטירתה, והן מהוראות הצוואה, המנוחה לא התכוונה להקים הקדש. מנהל העיזבון אף פנה לבית החולים הדסה וצירף התנגדות מטעמם להקמת ההקדש. במקביל, התחייבו בבית החולים להקים קרן מיוחדת אשר תשמש למטרת חקר מחלת הסרטן בלבד.
כיצד נוצר הקדש?
הקדש, לפי סעיף 17 לחוק הנאמנות, הוא הקדשת נכסים לטובת נהנה או למטרה מסוימת. הקדשת נכסים אלו טעונה מסמך בכתב אשר במסגרתו מביע יוצר ההקדש את כוונתו באופן מפורש. במסמך זה אמורים להיות מפורטים נכסיו, מטרותיו, ותנאיו של ההקדש.
המסמך יכול להיות כתב חתום בידי יוצר ההקדש בפני נוטריון, צוואה של יוצר ההקדש (למעט צוואה בעל פה), או הוראת תשלום לפי סעיף 147 לחוק הירושה. עם העברת השליטה בנכסי ההקדש לידי הנאמן, ניתן להכריז על התחלתו של ההקדש. בית המשפט רשאי להצהיר על קיומו של הקדש ולהגדיר את נכסיו, תנאיו, תחילתו ומטרותיו, וזאת במקים בהם נמצאים נכסים המשמשים הקדש ואין על כך כתב הקדש.
היסודות אשר צריכים להיכלל בכתב הקדש הם:
- הבעת כוונה מצידו של היוצר ליצור נאמנות לפי תוכן המסמך.
- קביעת מטרות ההקדש.
- קביעת הנכסים העומדים לרשות ההקדש.
- קביעת תנאים בנוגע להקדש (כולל הקביעה באילו תנאים יש להעביר טובות הנאה או נכסים).
יודגש כי אין צורך שיוצר ההקדש ישתמש במילים מפורשות כגון נאמנות או הקדש בכדי ליצור הקדש. די בכך שמתוך דבריו של יוצר ההקדש עולה הכוונה ליצור הקדש. דהיינו, הקדש יקום כאשר יוצרה מורה על "הקדשת נכסים לטובת נהנה או למטרה אחרת".
בית המשפט קבע כי לאור ההלכה הפסוקה וחוק הנאמנות, הוראותיה של המנוחה בצוואתה היו מפורשות. האחרונה ביקשה להקדיש את יתרת כספי העיזבון לחקר מחלת הסרטן בבית החולים הדסה. דהיינו, המנוחה הגדירה את הנכסים, הנהנים ומטרת ההקדש. די בכך בכדי להורות למנהל העיזבון ליצור את ההקדש כאמור.
האם הקמת קרן ולא הקדש ציבורי?
לאחר שבית המשפט קבע כי הוראות צוואתה של המנוחה היו ברורות, נדרש השופט לבחון האם הקמתה של קרן נאמנות בבית החולים היא הצעה מתקבלת בנסיבות העניין. בית המשפט דחה את הצעתו של מנהל העיזבון בקובעו כי מדובר בהקמת מנגנון שונה מזה אשר החוק קבע, ללא הרישום והפיקוח הדרושים, ועל כן ההצעה אינה מתיישבת עם הוראות חוק הנאמנות.
"מעבר לאינטרס הציבורי אשר קיים בפיקוח הנאמן על ההקדש, אני סבור כי המנגנון שנקבע בחוק הנאמנות עולה בקנה אחד עם החובה לכבד את רצון המת", כתב השופט בפסק הדין, "מוסד ההקדשות והפיקוח עליו הוא המוסד אשר יכול להבטיח כי רצונה של המנוחה יקוים והכסף ישמש למטרה אליה היא כיוונה".
