סעיף 6 לחוק הירושה קובע כי יורש רשאי להסתלק מירושה ולוותר בכך על החלק אשר מגיע לו מתוך העיזבון. זכות זו עומדת ליורש החל ממועד פטירתו של המנוח וכל אימת שהעיזבון טרם חולק. ניתן להסתלק מעיזבון רק לטובת קרובים של המוריש (לדוגמא, אחים, ילדים או בן זוג) ואין צורך לקבל את הסכמתם של קרובים אלה. פעמים רבות, כאשר היורשים הסתבכו בחובות, עולות שאלות משמעויות. לדוגמא, מה קורה כאשר מסתלק מירושה חייב כספים לאדם שלישי, והאם במקרים כגון דא הנושה יכול לטעון שההסתלקות הייתה ב"חוסר תום לב" ודינה להתבטל?
הנשיא שמגר: מבחן תום הלב הוא המדד
בע"א 4372/91 סיטין נ' סיטין ואח', הנשיא (בדימוס) שמגר התייחס לסוגיית ביטול הסתלקות מירושה כאשר יש למסתלק נושים. הנשיא שמגר עסק למעשה בשאלה המשפטית הבאה - "באילו נסיבות נושה רשאי לאכוף על חייב לקבל את חלקו בעיזבון ולמנוע ממנו להשתמש בזכותו החוקית להסתלק מהירושה?". באופן ספציפי יותר, נשאלה השאלה "האם ויתור על ירושה עלול להיחשב כפעולה שנעשתה למראית עין וכתולדה מכך כפעולה בלתי חוקית?".
קראו עוד בתחום:
השופט שמגר תהה האם ניתן לראות, במקרים מסוימים, הסתלקות מעיזבון כאחת מאלה: פעולה בלתי מוסרית הנוגדת את תקנת הציבור על פי חוק החוזים, מעשה פשיטת רגל לפי סעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל, העברת מרמה או שימוש בזכות משפטית בחוסר תום לב.
בית המשפט העליון סקר בפסק דינו את האפשרות לבטל הסתלקות מעיזבון בנסיבות כגון דא. השופט שמגר ציין כי יש לבחון זאת בעיקר על בסיס דוקטרינת תום הלב. דהיינו, ככל שיוכח שההסתלקות הייתה בתום לב, הרי שיש לקבלה חרף נושיו של היורש. "במסגרת האיזון בין זכותו הפרסונאלית והחוקית של אדם להסתלק מירושה ש'נפלה' עליו יש מאין, אל מול זכותם של הנושים להיפרע מנכסיו של המסתלק, יש לבחון את הצעדים של הצדדים על פי עיקרון תום הלב", נקבע בפסק הדין הנ"ל.
להימנע מפגיעה מצדדים שלישיים
הוסיף שמגר, "יש לבחון האם ההסתלקות מהעיזבון הייתה על מנת למנוע מהנושים להניח את היד על הנכסים/הכסף, או שמא היא נעשתה מטעמים אחרים שניתן להצדיקם". הלכה זו של בית המשפט העליון התקבלה גם על ידי בתי הדין הדתיים. לדוגמא, בית הדין הרבני האזורי ברחובות, בתיק 189561/2, קבע כי ניתן לבטל צו ירושה בשל הסתלקות מעיזבון של אחד מבניה של המורישה שהיה לו חוב כלפי אשתו לשעבר.
יודגש כי מדובר הנ"ל האישה הטילה מבעוד מועד עיקול על החייב, אך בית הדין הרבני ציין, למען הסר ספק, כי היה ניתן שלא לקבל את ההסתלקות גם מחמת "חוסר תום לב" ו"לא היה צורך בעיקול לשם כך". דברים זהים נאמרו על ידי בית המשפט לענייני משפחה במסגרת בש"א (חי') 9833/03 מלאך נ' צאל ואח' (2007) - "חוק הירושה איננו מגביל יורש מזכותו להסתלק מעיזבון. עם זאת, כאשר קיים חשד לפגיעה עתידית ו/או מיידית בזכויותיהם של צדדים שלישיים כלפי היורה, תוקף ההסתלקות נבחנת בהתאם למסגרת הדינים הכלליים".
