אישה חשוכת ילדים הלכה לעולמה והותירה אחריה עיזבון רב כספים ונכסים. בטרם נפטרה האישה, ערכה היא צוואה אשר פירטה את אופן חלוקת עיזבונה לאחר פטירתה. בצוואה נישלה המצווה חלק גדול מיורשיה על פי דין, המתגוררים באוסטרליה, ומינתה שני עורכי דין כמנהלי עיזבון – המבקש ועו"ד ה'. לפי הצוואה, המבקש היה אמור לקבל את תכולתה של דירה מסוימת, תמורתן של שתי דירות נוספות צוו לאוניברסיטת תל אביב, כספים מסוימים ליורשים נוספים, וכל יתרת העיזבון, ללא יוצא מן הכלל, למנהל העיזבון השני, עו"ד ה'.
קראו עוד בתחום:
- האם ניתן לחזור מהודאת הסתלקות מעיזבון?
- ביטול הסתלקות מעיזבון לפי הפסיקה
- התנגדות מנהל עיזבון ליצירת הקדש ציבורי במסגרת צוואה
- ריב בין היורשים לבין מנהל העיזבון - בקשת פיטורים
בצוואה ביקשה המנוחה כי עו"ד ה', אליו צווה יתרת עזבונה, יחלק את הכספים בתרומות ובצדקה. בשנת 1989 מונו לעיזבון שלושה מנהלי עיזבון, שופט בדימוס, המבקש ועו"ד ה'. שלושת המנהלים הגישו בקשה למתן הוראות, ועו"ד ה' הדגיש במעמד זה כי הוא אינו רואה עצמו באופן אישי כזוכה בצוואה ויש לחלק את הכספים לצדקה, כפי שרצתה המנוחה. זמן קצר לאחר פטירתו של עו"ד ה', גילו יורשיו כי היו למנוחה כספים רבים, כ-600,000 דולרים, בחשבון בנק בשוויץ. כספים אלו לא מצאו ביטוי מפורש בצוואה. בעקבות הגילוי, ביקשו היורשים לבטל את הסתלקותו על ה' מחלקו בעיזבון.
המבקש ענה בתגובה כי "חברי, מנהל העיזבון המנוח, חזר בפני פעמים רבות כי מטעמים השמורים עמו הוא אינו חפץ בכל טובת הנאה מנכסי העיזבון והוא מסכים כי כל יתרת העיזבון תחולק לכיסוי הוצאותיו, קיום רצונה של המצווה בשלמות, וצדקה".
הסתלקות מהעיזבון, אימתי?
סעיף 6 (ב) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, קובע כי "מי שהסתלק מחלקו בעיזבון, רואים אותו כאילו לא היה יורש מלכתחילה". יצוין כי עו"ד ה' כתב בבקשתו כי הוא "אינו רואה עצמו זוכה באופן אישי ולפי הוראת הצוואה יתרת העיזבון צריכה לשמש בראש ובראשונה לכיסוי הוצאות העיזבון ולמילוי אחרי כל הוראות הצוואה במלואה. כמו כן, את היתרה שתישאר מעבר לכך יש לחלק לצדקה".
.
המבקש העיד כי עו"ד ה' ידע שלמנוחים יש חשבון בנק בשוויץ, ובכל זאת הצהיר את שהצהיר. נטען כי גם אם לא היה לעו"ד ה' מושג כי חשבון הבנק בשוויץ נושא סכום משמעותי, אין בכך כדי לפגוע בהסתלקותו שנעשתה ללא תנאי וללא כל הסתייגות.
הלכה פסוקה היא כי ניתן לבטל הסתלקות מעיזבון במידה וזו נעשתה כתוצאה מהטעייה, טעות, או עקב אחת העילות אשר על פיהן ניתן לבטל חוזה (כגון חוסר תום לב או עושק). הדין הכללי החל על העניין, ככל שמדובר בהסתלקות מעיזבון, הוא חוק החוזים. התסלקות מעיזבון הינה פעולה משפטית במובנו של סעיף 61(ב) לחוק החוזים. סעיף זה אינו מוגבל רק לעניין תום הלב, והוא מחיל את כל הוראות חוק החוזים על פעולות משפטיות אשר אינן בבחינת חוזה.
האם תתקבל בקשת ביטול ההסתלקות?
סעיף 14(4) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973, קובע חד רשאי לבטל חוזה כאשר הוא התקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה, וכן הצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך. השאלה שנשאלה במקרה דנן הייתה, האם עו"ד ה', הסתלק מהירושה בטעות ואם הוא היה יודע כי הסתלוקתו כוללת גם סכום של מעל 650,000 דולרים, לא היה הוא מסתלק.
- כיצד יקבע שכרו של מנהל עיזבון שהוחלף?
- מאבק בין אלמנה למנהל עיזבון - ירושה של 10 מיליארד ש"ח
- עדיפות למכירת דירה בסכום גבוה על ידי מנהל עיזבון
הנטל לעניין זה הונח על כתפיהם של יורשיו של עו"ד ה'. בית המשפט קבע כי האחרונים לא הרימו את הנטל הדרוש. עו"ד ה' היה מקורב מאד למנוחה ואף נחשב בעיני רבים לאיש סוד המסייע לה בענייני כספים. המבקש אף העיד כי עו"ד ה' ידע על הכספים בשוויץ. אי לכך, בית המשפט קבע כי יורשיו של ה' לא הרימו את הנטל הדרוש להוכיח כי הסתלקותו של ה' הייתה בטעות.
יתרה מכך, מדבריו של האחרון עלה כי הוא סבר שרצון המנוחה היה לחלק את יתרת עזבונה לצדקה. יורשיו של ה' טענו כי הוא הסתלק מהעיזבון משום שהיה מותש, חולה ונתון ללחצים כבדים. טענות אלו לא הוכחו. בית המשפט קבע כי מדובר בטענה אשר ניסתה להשחיר את פניהם של מנהלי העיזובן הקודמים, ללא כל הצגת ביסוס ראייתי.
