בני זוג עורכים לעיתים צוואה הדדית אשר קובעת כי עם פטירת בן הזוג הראשון, יעבור רכוש לבן הזוג השני. צוואה הדדית קובעת, בדרך כלל, חלוקת רכוש נוספת לאחר הפטירה המבטיחה את ירושת הילדים. לדוגמא, כל הרכוש עובר לבן הזוג הנותר בחיים, ולאחר פטירתו מתחלק באופן שווה בין הילדים.
מדובר אפוא בצוואת יורש אחר יורש. האם ניתן, לאחר פטירת בן הזוג הראשון, להעביר נכסים מסוימים מהרכוש מכוח הסכם מתנה, ובכך להביא לנישולם של הילדים ולהפרת הצוואה ההדדית? סוגיה זו נדונה בבית המשפט לענייני משפחה.
המחלוקת במקרה זה נגעה לנחלה אשר הייתה שייכת לבני זוג שהלכו לעולמם. בטרם פטירתם, ערכו בני הזוג צוואות הדדיות לפיהם הרכוש יעבור מהאחד לשני עם פטירת הראשון מהם, ולאחר מכן תחולק הנחלה בין ילדיהם המשותפים (באחוזים שנקבעו מראש). טרם חלפו 30 ימים ממועד פטירתו של הבעל, ערכה האישה הסכם מתנה המעביר את כל זכויותיה בנחלה לאחד מבניה.
קראו עוד בתחום זה:
- חלוקת ירושה על פי דין לאחר צוואה הדדית, מדוע?
- שינוי צוואה הדדית שהינה גם צוואת יורש אחר יורש
- האם יבוטל הסכם המתנה המעביר את רכוש האם לאחד מילדיה בלבד?
- תביעה לחלוקת זכויות במקרקעין בין יורשי ידועים בציבור
בית המשפט קבע כי הזכויות בנחלה מתוך עיזבונה של האישה מתחלקות לשתיים, זכויותיה הטבעיות והזכויות אשר ירשה מבעלה המנוח. מדובר בצוואה מסוג יורש אחר יורש, כאשר האישה הייתה יורש ראשון לנכס שאמור לעבור בהמשך ליורשים נוספים. לפיכך, המנוחה לא הייתה יכולה להעביר את הנכסים בירושה במסגרת צוואה חדשה.
צוואת יורש אחר יורש גורעת מזכויות היורשים להעביר נכסים שהועברו להם בירושה במסגרת צוואה זו על ידי צוואה חדשה מצידם. עם זאת, היורשים הראשונים בצוואות אלו יכולים לעשות ככל העולה על רוחם ברכוש שירשו, ואף "לאבד את שוויו" לחלוטין. לכאורה, הסכם המתנה אשר נערך בין האם לבנה ביטל את זכויות הילדים האחרים בנכס. עם זאת, בית המשפט קבע כי לא כך הדבר.
הסכם המתנה היה למעשה למראית עין בלבד
בהסכם המתנה נקבע כי הבן אשר יירש את הנחלה מחויב לאפשר לאימו להמשיך ולגור בנכס ככל שתחפוץ. כמו כן, הבן התחייב שלא לשנות את מצב הנחלה ללא הסכמתה של האם – מראש ובכתב, ולא לבצע פעולות שונות כגון השכרה, מכירה, שעבוד וכדומה.
בפסק הדין נכתב כי מהסכם המתנה עולה שהמתנה הוענקה למעשה רק לאחר מותה של האם והמנוחה המשיכה להחזיק בנכס, ללא תשלום כמובן, עד לפטירתה. דהיינו, הבן קיבל את הזכויות בנכס אך התחייב שלא לבצע בו כל מעשה בעלים ללא אישור. נקבע כי פרט לחתימתה של המנוחה על הסכם המתנה, לא נעשו כל פעולות אשר היה בהן כדי להקנות זכות מהזכויות של בעלים לבן.
סעיף 8 לחוק הירושה קובע כי אין קבילות להסכם הנוגע לירושות של אדם או ויתור על ירושתו, כאשר הדברים נעשו בחייו. כמו כן, לפי החוק אין תוקף למתנה אשר מוקנית למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אלא אם המתנה הוקנתה בדרך של צוואה לפי הדין.
דברים דומים נדונו בע"א 8622/06 פלוני נ' עזבון המנוחה פלונית ז"ל (לא פורסם, 3.3.09). בפסק דין זה נקבע כי גם במידה ועוברות זכויות בעלות במקרקעין לשם מקבל המתנה, אך הזכויות המהותיות נותרות אצל הנותן ויועברו למקבל רק עם פטירתו, הרי שמדובר במתנה אשר אמורה להיות מוענקת לאחר פטירת הנותן.
"היות והבן התחייב שלא לעשות עסקאות בנחלה, ונותרה למנוחה אך זכות לחזור בה מנתינת המתנה בכל ימי חייה, מדובר במתנה אשר אמורה להינתן לאדם לאחר המוות", נכתב בפסק הדין, "יתרה מכך, לא ניתן להתעלם מהעובדה שסמיכות זמנים חשודה הייתה בין פטירת המנוח לבין הסכם המתנה. סמיכות זו מלמדת כי הסכם המתנה היה בעל מטרה אחת - לעקוף את הוראות הצוואה ההדדית בדרך של צוואה חדשה אשר נוסחה כהסכם מתנה".
