חתימה על הסכם מתנה בהעדר גמירות דעת ולאחר מינוי אפוטרופוס לגוף ורכוש

תמ"ש 10351-0

אדם הלך לעולמו בסוף אוגוסט 2008. ארבעה חודשים לאחר מכן ניתן צו ירושה בעניין עיזבונו של המנוח לפיו אשתו האלמנה תזכה ל-5/6 מהעיזבון, ואילו בתו הקטינה ל-1/6. חודש לפני מתן צו הירושה, קיבלה האלמנה מכתב מעורך דין בשם ע' לפיו המנוח העביר את מרבית זכויותיו בעיזבון לאחותו. עורך הדין ע' שלח את המסמכים המעידים על העסקה, והאלמנה הופתעה לגלות כי הם נחתמו על ידי המנוח כאשר האחרון היה במצב בריאותי קשה ביותר.

      קראו עוד בתחום:

• התנגדות לצוואה שנערכה על ידי חסוי שאינו פסול דין
• האם תוכר אפוטרופסות לסבא וסבתא לאחר פטירת אם
• אפוטרופוס אינו יכול להכריח חסוי לקבל טיפול רפואי
• חוות דעת פסיכיאטרית

למעשה, המנוח חתם על המסמכים כאשר הוא היה מאושפז בבית חולים לבריאות הנפש ושנה לאחר שאשתו מונתה כאפוטרופוס לגופו ורכושו. האם בית המשפט יבטל את העסקה? האם מדובר בעסקת מתנה בלתי חוקית? בית המשפט בחן את הראיות אשר הוצגו בפניו וקבע כי דין העסקה להתבטל.

בית המשפט עמד על בעייתיות מעמד החתימה. השופטת ציינה כי החתימה על המסמכים נערכה בפני עו"ד ע', בדירתם של חבריה של האחות, ולא במשרד עורך הדין. כמו כן, כאמור, המנוח היה חסוי באותה התקופה וכל מסמכיו המזהים היו בידיה של אשתו. דהיינו, לא הוכח כי עו"ד ע' זיהה כראוי את המנוח, והוא אף העיד כי מדובר היה בפעם הראשונה שהוא ראה אותו. "במעמד החתמת המסמכים נרשם כי המנוח זיהה עצמו לשביעות רצונו של עורך הדין, עם זאת, עורך הדין לא ידע להשיב כיצד השתכנע בדבר זהותו של המנוח", נכתב בפסק הדין, "במצב דברים זה, ייתכן כי אופן אימות חתימתו של המנוח לא עמד בסטדנרט הזיהוי הסביר".

עורך הדין העיד כי הוא אינו זוכר את נסיבות המקרה הספציפי. דהיינו, לא היה ניתן להיבנות מעדותו בנוגע לכשרותו של המנוח להבין את משמעות החתימה על המסמך. זאת ועוד, בעלי הבית אשר נכחו במעמד החתימה לא הובאו לעדות ולא ניתן הסבר מדוע המנוח נלקח מבית האבות לדירה הנ"ל ולא למשרדו של עו"ד ע'. למעשה, העדה היחידה למעמד החתימה הייתה האחות. עם זאת, מדובר כמובן בעדות של בעלת דין בעלת עניין רב בתוצאות התיק, ועל כן עסקינן בעדות חלשה מבחינת המשפט.

לא הוכחה גמירות דעת

הלכה פסוקה היא כי אימות חתימה הינו אחד מתפקידיו של עורך דין. אי לכך, עורך דין איננו יוצא ידי חובותו כאשר הוא מבצע אימות "טכני בלבד". במקרים אלה, מוטל על עורך הדין לוודא כי אכן האדם הנותן את חתימתו מבין על מה הוא חותם והוא צלול בדעתו. על פי רוב, חתימה של מתקשר מהווה אינדיקציה לגמירות דעת מצידו.

עם זאת, במקרה דנן, בית המשפט קבע כי מדובר בחולה פרקינסון סיעודי אשר מונה לו זה מכבר אפוטרופוס לגוף ולרכוש. דהיינו, היה ספק של ממש בנוגע לגמירות דעתו בעת החתימה. השילוב בין ספק זה, ובין הסתירות והתמיהות אשר עלו מגרסת האחות, הביאו בסופו של היום לדחיית טענותיה של האחרונה.

יתרה מכך, בית המשפט הדגיש כי כאשר מדובר במתנה חד צדדית, המוענקת על ידי אדם הנמצא במצב בריאותי מורכב, קיימת חובה להגן על נותן המתנה מפני ניצול. בחוזה חד צדדי, כגון חוזה מתנה, רמה גבוהה של גמירות דעת הינה דרישה מתחייבת. האחות טענה כי העברת הזכויות בדירה לא הייתה בשל "רצון טוב" בלבד אלא בגין "פירעון הלוואה שניתנה למנוח לפני שנים". עם זאת, האחות לא הוכיחה את טענותיה הנ"ל, לא את מתן ההלוואה ולא את הקשר הסיבתי בין המתנה לבין ההלוואה הנטענת.