בית המשפט נדרש לדון בבקשת צו קיום צוואה של מנוח אשר הלך לבית עולמו בהיותו כבן 113 שנים. על פי הנטען, המנוח הותיר אחריו צוואה בעדים ובגדרי הצוואה, ציווה את כל עיזבונו לארבעה מתוך שבעת ילדיו, והדיר ממנה את שלושת האחרים.
אחד מן היורשים המנושלים הגיש לבית המשפט בקשת התנגדות לצוואה ובמסגרתה העלה טענות מגוונות כנגדה. המתנגד טען כי הצוואה נעשתה מחמת השפעה בלתי הוגנת ונטילת מי מהנהנים חלק בעריכתה. כמו כן, הבן המנושל טען כי נפלו פגמים ברצונו של המנוח ובכשרותו לערוך צוואה, להבין את משמעותה ואת תוצאותיה - מפאת מצבו הבריאותי הקשה.
קראו עוד בתחום:
- הפקדת צוואה אצל הרשם לענייני ירושה, האם כדאי?
- מהי צוואת יורש-אחר-יורש?
- עסקאות עתידיות בירושה, האם קביל?
- צוואה בעל פה, מהי?
במהלך הדיונים בבית המשפט לענייני משפחה בנוגע לצוואה, הוכח כי למרות שלא נפלו פגמים צורניים במסמך, יש לבטלו מחמת השפעה בלתי הוגנת ובגין נוכחות יורשים במעמד עריכת הצוואה.
בית המשפט קבע כי דין הצוואה להתבטל מהסיבות הבאות:
- עורך הדין אצלו נערכה הצוואה, "הומלץ" למנוח על ידי אחד מן הבנים היורשים.
- שני נהנים אלה הם שהסיעו וליוו את אביהם המנוח למשרדו של עורך הדין.
- שניים מן היורשים נכחו באותו חדר עם המנוח, ולא רק זאת אלא שישבו לצידו החל מרגע שנכנס למשרד ועד לצאתו משם.
- שני אלה אף נכחו בכל השלבים של הכנת הצוואה, עריכתה, הקראתה לפני המנוח וחתימתו עליה, כשם שנכחו במעמד חתימת העדים.
- מנוח לא ידע קרוא וכתוב ותעיד על כך חתימתו על הצוואה בטביעת אצבע. יתר על כן, המנוח קשיש בגיל מופלג, לא היה בקו הבריאות, נעזר בשני ילדיו ונעזר במכשיר שמיעה.
- המנוח לא הצהיר בפני עדי הקיום כי "זו צוואתי", הצהרה מעין זו לא הופיעה בצוואה עצמה ולא נשמעה עדות מפורשת מטעם העדים עליה.
השופט סיכם את הפסול בנוכחות העדים בפסק הדין:
"נוכחותם המורגשת של הנהנים במעמד חתימת הצוואה, שלא ביקשו להצניעה על דרך ישיבה מחוץ לחדר בו נחתמה הצוואה, משבחרו לשבת לצידו של המנוח לאורך כל הפגישה, חולשתו הגופנית של המנוח, תלותו בשני ילדיו לשם הגעה למשרדו של עורך הדין נ', ויתכן אף בכלל, בחירתם של הנהנים בעו"ד נ' עבור המנוח בתור זה שיערוך את צוואתו.
כמו כן, אי ידיעת המנוח קרוא וכתוב וחתימתו בטביעת אצבע על הצוואה, יש בהם במצטבר, כדי להובילנו למסקנה המתחייבת, לפיה הנתבע הרים הנטל הראשוני של הבאת ראיות לכאורה, להוכחת טענותיו שבהתנגדות".
