האם ניתן לבטל הסתלקות מעיזבון בעקבות הטעיה או טעות? לפני כיובל שנים, טרם נכנס חוק הירושה, תשכ"ה-1965, לתוקפו, ניתן פסק דין בבית המשפט העליון אשר עסק בסוגיה זו. בבע"א 211/59 פרץ זייפר נ' רחל סלפטר פ"ד טו בעמ' 804, בית המשפט דן במקרה בו הסתלק בן לטובת אימו מחלקו בירושת אביו, וזאת כאשר האם אינה מגלה לו כי כל נכסיה צוותו לבתה במסגרת צוואה.
בפסק הדין נכתב כי ויתורים בנושאי ירושות בתוך המשפחה הינם בגדר פשרות או הסכמות משפחיות אשר חל עליהם עיקרון גילוי לב גמור. דהיינו, הסתרת עובדה חשובה על ידי הזוכה מוויתור, כלפי המוותר, יכולה להביא לפסילת הוויתור.
הסתרת עובדות חשובות איננה מהווה רק עילה לביטול ההסתלקות אלא הפשרה מקבלת תוקף עם גילוי כל העובדות הרלבנטיות והמהותיות. במילים אחרות, ברור כי הבן לא היה מוותר על חלקו בירושת אביו לו ידע אודות צוואת אמו.
קראו עוד בתחום:
- תצהיר אשר נערך לאחר צוואה לא יבטל את הוראותיה
- קיום צוואה למרות תלות ודחיית טענת השפעה בלתי הוגנת
- ביטול פסק בורר בסכסוך ירושה - לא התייחס לזכויות רכושיות של האישה
- ביטול צוואה בגין השפעה בלתי הוגנת של בת על אמה
אכן, ייתכן וצוואה מסוג זה תיעשה גם לאחר עשיית הויתור, ואף יכול ובתודעתו של המצווה כבר נולדה מחשבה זו באותה השעה. עם זאת, במקרה זה עסק בית המשפט העליון בצוואה אשר הייתה כבר כתובה והוסתרה ביודעין.
סעיף 6 לחוק הירושה קובע כי מי שהסתלק מעיזבון רואים אותו כמי שלא היה יורש מלכתחילה. יש לציין כי חוק הירושה אינו מזכיר אפשרות של חזרה מן החזרה ונראה כי אלו פני הדברים נוכח החוק ולמרות פסיקת בית המשפט העליון. עם זאת, בבית המשפט המחוזי בירושלים נשמעה בשנת 1995 גישה שונה.
הסתלקות מעיזבון כמתנה, האמנם?
השופטת אור דנה במקרה זה בשאלה האם ניתן לראות בהסתלקות ללא תמורה משום מתנה אשר חל עליה חוק המתנה. בפסק דין זה נקבע כי אין מניעה להשתמש בחוק ספציפי המאוחר לחוק הירושה, וזאת על מנת למלא חסר בחוק הירושה. דהיינו, הסתלקות מעיזבון הינה כמתנה וחלות עליה הוראות חוק המתנה. המשמעות מכך היא כי המסתלק מהעיזבון יכול לחזור בו כל אימת שהמתנה לא הושלמה (לדוגמא, חלה הרעה ניכרת במצבו הכלכלי).
בתא (חיפה) 586/01 הנייה אסעד ליבנאוי נ' עבד אלטיף אסעד ליבנאוי קבע השופט נאמן כי מסתלק רשאי לחזור בו מההסתלקות גם לאחר שהמתנה הושלמה וניתן כבר צו ירושה. "מאחר וצו הירושה אינו קובע את הזכויות אלא הוא דקלרטיבי בלבד, הרי שאין סיבה לשלול אפשרות של חזרה מהסתלקות רק בשל כך שכבר הוצהר מה שהוצהר לגבי זהות היורשים. כשם שהצהרה כזו יכול שתשתנה אם מתגלה יורש נוסף, כך יכולה היא להשתנות גם בעקבות חזרה מההסתלקות".
בשנת 2007 נדרש בית המשפט העליון לסוגיה זו במסגרת ע"א 2041/05 דוד מחקשווילי ואח' נ' רחל מיכקשווילי ואח'. מדובר במקרה בו נטען כי ההסתלקות מהעיזבון תבוטל בשל השפעה בלתי הוגנת על המצווה ועילות כגון חוסר תום לב ועושק.
בית המשפט העליון קבע כי הסתלקות מעיזבון הינה כחוזה אשר יש לבחון אותה לפי חוק החוזים. דהיינו, מדובר בפעולה משפטית המוגבלת להוראות חוק החוזים ועיקרון תום הלב. במקרה זה בית המשפט דן בבן אשר הסתלק מעיזבון אביו לטובת אשתו תוך קבלת הבטחה כי ירושת אביו תעבור אליו עם פטירת האישה. האישה ציוותה בצוואתה את רכושה לאחייניתה ובית המשפט קיבל את חזרתו של הבן מהסתלקות.
