פעמים רבות חותמים יורשים על הסתלקות מעיזבון בגין סיבות שונות. יורשים מסוימים עושים זאת משום שהם מעוניינים להעביר את כספי הירושה לבן\בת זוג המנוח, וחלקם עושים זאת בשל גורמים אחרים כגון נושים המתדפקים על דלתם או בעבור תמורה מצד היורשים האחרים.
הסתלקות מעיזבון חייבת לעשות בכתב ולקבל אישור של הרשם לענייני ירושה או בית המשפט לענייני משפחה. האם במקרה בו יורש החליט להסתלק מעיזבון, עומדת לו הזכות לחזור בו מהחלטתו?
ההלכה הפסוקה קבעה כי ההסתלקות מחלק בירושה הינה אקט חד צדדי ללא אפשרות חזרה. פרופ’ שילה, בספרו "פירוש לחוק הירושה תשכ"ה 1965", גורס כי הסתלקותו של אדם מעיזבון שומטת את היותו בעל עניין בעיזבון. כמו כן, חוק הירושה איננו מציין כל אפשרות לחזור מהחלטה על הסתלקות מעיזבון ודברים דומים התקבלו בפסיקות בית המשפט העליון.
פרשנות משפטית זו מוקבלת על ידי בתי המשפט בענייני עיזבון. מדובר בבחינת הנושא הנשענת בין היתר על הניתוח המשפטי כי חוק הירושה דורש שהסתלקותו של קטין ושל מי שהוכרז פסול דין, טעונה אישור של ביהמ"ש. אי לכך, מלבד קטינים ופסולי דין, הסתלקות מעיזבון הינה צעד חד כיווני.
מתי בכל זאת ניתן לבטל הסתלקות?
הסתלקות מעיזבון יכולה להיות קבילה בבית המשפט רק במקרים בהם עלה בידיו של היורש להוכיח כי הסתלקותו מהעיזבון נעשתה תוך מרמה ו\או עושק. במקרים אלו, מבוטל כתב הוויתור על העיזבון (או חלקו) במסגרת דיני החוזים ועיקרון תום הלב. כמו כן, בתי המשפט אינם מתירים ביטול הסתלקות מהעיזבון אשר נעשתה בתמורה למתנה שלא ניתנה או הסכם שלא כובד.
