במסגרת סכסוך ירושה בין אחים, מונה בורר על ידי בית המשפט לענייני משפחה. האם ניתן לבטל את פסק הבורר בגין אי התייחסות מפורשת לזכויות האם מבחינת הרכוש?
הבורר במקרה דנן מונה על מנת לקבוע את זכויותיה של האם. בית המשפט לענייני משפחה הורה לבורה להכריע בשאלה – מהן זכויותיה של המנוחה בעיזבון בעלה המנוח לרבות הבטחת צרכי המחיה של האם עד לאחרית ימיה. בית המשפט קבע כי הבורר המוסכם ידון בכל המחלוקות אליהם הצדדים התייחסו בהסכם אשר נחתם ביניהם, וזאת בהתאם לפירוש ההסכם האמור בהחלטה זו (דהיינו, זכויות הכוללות את זכויותיה של המנוחה בעיזבון בעלה המנוח).
הבורר דן בדברים ונתן החלטה אשר כללה מספר סעיפים. בחלק האופרטיבי של ההחלטה נכתב כי החלוקה תהיה באופן הבא – לצד הבנות 57.25% ולבן 42.75%. ב"כ הבנות טען כי הללו קופחו באופן כפול. ראשית, זכותה של האם במחצית העיזבון מכוח הלכת השיתוף נשללה. כמו כן, נשללה זכותה של האם למחצית יתרת העיזבון מכוח זכויותיה כיורשת על פי דין. בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענותיו של עיזבון האם והותיר על כנו את פסק הבוררות.
סמכות לבטל פסק בורר, אימתי?
בעקבות כך הוגש ערעור על ידי בנותיה של האם לבית המשפט המחוזי. עורך דינם של הבנות טען כי סעיף 24(5) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 קובע כי בית המשפט רשאי לבטל פסק בוררות, כולו או מקצתו, או לתקנו או להחזירו לבורר, וזאת בהתקיים אחת העילות המנויות בחוק. עורך הדין הפנה את בית המשפט לעילה כי הבורר לא הכריע באחד העניינים אשר נמסרו להכרעתו.
קראו עוד על בוררות בין בני משפחה:
- משמורת ילדים, האם עניין לבוררות?
- תביעת משמורת בין חרדים - האם סמכות לבית המשפט לענייני משפחה?
- ביטול פסק בוררות שניתן במחלוקת בין אחים
- רב שאיננו מומחה לילדים או פסיכולוג ישמש כבורר?
בית המשפט לענייני משפחה דחה טענה זו בקובעו כי לא ניתן לקבוע מתוצאת פסק הבוררות שהבורר לא התייחס לטענות עיזבון האם וזאת בהעדר נימוקים על ידיו. בית המשפט המחוזי קיבל את טענות עיזבון האם. בפסק הדין בערעור נכתב כי הבורר דכאן היה אמור לקבוע את זכויותיה של האם אך האחרון לא עמד במשימה זו. בפסק הבוררות לא ניתן היה למצוא התייחסות לזכויות האם, הן כאלמנה מכוח חוק הירושה והן כאישה מכוח הלכת השיתוף.
כל שהבורר עשה הוא לקבוע כי "לאחר קביעת זכויות האם יחולק העיזבון לפי היחס שלהלן". בית המשפט קבע כי אדם חיצוני אשר יעיין בפסק הבורר יראה כי הצדדים פנו לבורר על מנת שייקבע את זכויותיה של האם אך זכויות אלו אינן מוצאות ביטוי בפסק.
אי לכך, אם כן, אין מדובר בכך שהבורר "לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו" כלשון סעיף 24(5) לחוק הבוררות, אלא הבורר לא הכריע כלל בנושא שנמסר להכרעתו. "בנסיבות אלה, לא אוכל בעצמי להשלים או לתקן את פסק הבורר, אלא יש להחזיר העניין לבורר, כדי שהוא ימלא את תפקידו ומשימתו", סיכם השופט החלטתו.
