בני זוג שמחליטים להתגרש יכולים לסיים את הפרידה באופן מוסכם ויעיל. זאת באמצעות ניסוח וחתימה על הסכם גירושין שיסדיר את כל הנושאים הקשורים לפירוק התא המשפחתי, כגון: חלוקת רכוש משותף והחלטות לגבי משמורת ילדים וזמני שהות.
הסכם גירושין כולל ומפורט יכול לחסוך בעלויות באופן מהותי, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה נפשית, עבור שני הצדדים. גם בני זוג שאין ביניהם מחלוקות כלל יכולים להסדיר את הגירושין באמצעות הסכם צופה פני עתיד, אשר יכלול את הסכמותיהם גם במקרים של שינויים עתידיים בנסיבות, למשל אחרי שהילדים יגדלו או במקרה של נישואים שניים.
למה חשוב לנסח הסכם חד משמעי ומפורט?
באופן עקרוני, לא ניתן לפסוח על אף אחד מהנושאים הללו במסגרת הסכם הגירושין: אופן חלוקת הרכוש המשותף בין בני הזוג, הסדרת המשמורת והסדרי הראייה במקרה של גירושין עם ילדים קטינים, הסכמות לגבי תשלומי מזונות ילדים ואף מזונות אישה במקרים המתאימים, וכן מחלוקות שעלולות להתעורר סביב מתן הגט והכתובה. מלבד זאת, כל נושא או תחום נוספים הרלוונטיים למקרה הספציפי של בני הזוג, ראוי שיוסדר אף הוא במסגרת ההסכם.
ניסוח הסכם הגירושין חשוב ביותר מכיוון שמטרתו למנוע ככל שאפשר תביעות משפטיות הקשורות לגירושין בעתיד. חשוב להבין כי כל הליך משפטי המתנהל בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה כרוך בעלויות כספיות גבוהות, ומכאן חשיבותו הרבה של ניסוח הסכם הגירושין מבעוד מועד. נוסף על כך, ההסכם צריך להיות מנוסח באופן שאינו משתמע לשתי פנים, ברור ופשוט. זאת כדי למנוע טענה עתידית של מי מהצדדים כי לא הבין את משמעות ההסכם שעליו חתם, טענה שיכולה להוביל לביטול הסכם הגירושין כולו.
כיצד ניסוח לקוי של הסכם הוביל לתביעות כספיות הדדיות?
לאחרונה ניתן פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, המהווה דוגמה לחשיבותו הרבה של ניסוח הסכם הגירושין לחיסכון ארוך טווח של עלויות כספיות. מדובר במקרה שבו בני זוג חתמו ביניהם על הסכם גירושין אשר אושר בבית המשפט לפני חמש שנים. למרות זאת, בני הזוג המשיכו להתנצח בערכאות המשפטיות והגישו תביעות הדדיות זה כנגד זה.
תחילה פנתה האישה ללשכת ההוצאה לפועל, כדי לגבות מהגרוש חוב מזונות שלא שילם. לאחר מכן הגיש הגבר תביעה לביטול דמי המזונות עבור בנו החייל ולהפחתת דמי המזונות עבור הבת הצעירה יותר.מצד אחד טען הבעל לשעבר כי נישא מחדש ונולדה לו ילדה חדשה, ולאור שינוי הנסיבות הוא אינו יכול לעמוד עוד בגובה דמי המזונות שנקבע בהסכם הגירושין.
האישה טענה לעומתו כי לא מדובר בשינוי נסיבות מהותי אשר יכול להצדיק את הפחתת סכום דמי המזונות. עניין נוסף שנותר פתוח לפרשנות על אף הסכם הגירושין היה המשך תשלום המשכנתא על הבית המשותף, עד שיימכר במסגרת פירוק השיתוף בין בני הזוג, כאשר הגרוש טען כי האישה צריכה לשלם מחצית מהסכום.
בני הזוג נאלצו לפנות אל בית המשפט רק משום שהסכם הגירושין לא טיפל באופן מספיק ברור ומפורט בנושאים אלו. בסופו של ההליך קיבל השופט את טענות הגבר לגבי המשכנתא, וכן את טענתו לגבי שינוי סכום המזונות עבור הבן שמשרת בצבא. עם זאת, תביעתו להפחתת המזונות עבור הבת המשותפת נדחתה משום שלא הוכח שינוי נסיבות מהותי.
השופט מתח ביקורת על התנהלות הצדדים וציין כי ניתן היה למנוע את ההליכים המשפטיים לו רק לשון הסכם הגירושין הייתה ברורה לכל הנוגעים בדבר. הוא ערך טבלה שעל פיה ייערכו קיזוזים והתחשבנויות בין בני הזוג לשעבר, וכן חייב את האישה בהוצאות המשפט משום שהשתכנע כי הגישה את תביעת החוב בהוצאה לפועל בחוסר תום לב.
