בחודש יולי 2016 נכנס לתוקף חוק גישור חובה שהוא החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה. החוק התקבל בכנסת בסוף שנת 2014, ומדובר למעשה בהוראת שעה שתוקפה שלוש שנים, המהווה מהלך ניסיוני במסגרת המאמץ לשפר את האופן שבו מיושבים סכסוכים משפחתיים.
מטרת החוק היא להימנע ככל האפשר ממלחמות גירושין בבית המשפט, לצמצם התדיינויות משפטיות ולקדם ישוב סכסוכים משפחתיים בהסכמה בהידברות ובדרכי שלום. הכוונה בחוק היא לפתור כל סכסוך המצוי בתחום סמכות השיפוט של בית המשפט לענייני משפחה, ולא רק סכסוכים משפחתיים בין בני זוג המצויים בהליך גירושין.
החוק הקובע הסדר של יישוב סכסוכים במשפחה, נקרא בלשון עממית חוק הגישור. החוק נועד ליטול את העוקץ מהליכי גירושין, שעלולים להסתבך, ולספק דרך חלופית להליך משפטי ארוך ויקר יחסית. החוק מחייב בני משפחה מסוכסכים ובמיוחד בני זוג העומדים להתגרש, או ילדים והוריהם, לנסות וליישב את הסכסוך בדרכי גישור ולא בפני ערכאה שיפוטית של בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה.
החוק חל על בני זוג המבקשים להגיש תביעות גירושין, חלוקת רכוש ומשמורת. על זוגות שעברו הליך גישור שלא צלח ועל הורים המנהלים הליך משפטי ומבקשים להגיש תביעות חדשות בנושאים חדשים, כמו הסדרי ראייה, מזונות ילדים ועוד.
ארבעה מפגשי גישור חובה לפני הגשת תביעה
החוק מחייב את בני הזוג להגיש בקשה ליישוב סכסוך ולעבור ארבעה מפגשי גישור חובה על ידי פקידת סעד ביחידת הסיוע, ללא נוכחות עורכי דין. בני הזוג רשאים לבחור היכן להגיש בקשה ליישוב סכסוך ויינתן להם פרק זמן של 45 יום לפתרון הסכסוך.
מטרת הפגישות היא לספק מידע כללי בנוגע להליכי הגירושין, כמו: כיצד נקבעים מזונות ילדים, ענייני משמורת וזמני שהות, וגם לספק הליכים טיפוליים, כמו כיצד לספר על הפרידה לילדים, איך להתמודד עם משבר הגירושין וכדומה.
כמו כן, בני הזוג מקבלים הסבר על האפשרויות שעומדות בפניהם לפתרון הסכסוך, בין אם באמצעות הליך של גישור לגירושין עם מגשר מטעם יחידת הסיוע, או מגשר פרטי, או באמצעות טיפול זוגי לשיקום היחסים בדרך של שלום בית. במהלך תקופה זו בני הזוג אינם רשאים להגיש תביעות ולהטיל האשמות אחד על השני.
בעקבות כניסת החוק ליישוב סכסוכים במשפחה לתוקפו לא יוגשו עוד כתבי טענות מפורטים בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה, אלא רק בקשה ליישוב סכסוך, ולא יתקיימו בשלב הראשון דיונים, אלא במקרים מיוחדים כמו אלימות במשפחה. במקרה שבני זוג ניסו להגיע להבנות במסגרת מפגשי גישור והדבר לא צלח, הם יוכלו להגיש תביעות ולהתחיל לנהל הליכים משפטיים כפי שהיה בטרם כניסתו של החוק לתוקף.
המתנגדים לחוק טוענים כי הוא יוצא נגד השיטה המשפטית המקובלת בישראל, שלפיה שערי בית המשפט פתוחים לכל ללא מתווכים. לטענת המתנגדים החוק פוגע בעצמאות המערכת המשפטית, בכך שהוקמו יחידות מהו"ת שבהן ינוהלו הליכי הגישור, כאשר לעובדים הסוציאליים הפועלים בהן, שאינם עורכי דין ואינם שופטים, ישנה הסמכות לקבל החלטות שלא ניתן לערער עליהן. עוד נטען כי שיקול דעת מוטעה של יחידות הסיוע עלול להביא את הצדדים להסכמות הפוגעות בזכויותיהם ובזכויות ילדיהם.
