פעמים רבות לאחר הגשת תביעת גירושין על ידי אחד הצדדים במערכת היחסים, מגיש הצד השני לבית הדין הרבני תביעה שכנגד בו דורש הוא שלום בית. תביעה זו נועדה לכאורה להשכין שלום בין בני הזוג ולמנוע את התפרקות קשר הנישואין, אך פעמים רבות משמשת היא כטקטיקה משפטית לכל דבר. יש לציין כי פסק דין בעניין "שלום בית" איננו פסק דין מחייב, ועל כן ניתן להפר אותו ולהביא את בית המשפט לדון בגירושין.
קראו עוד בתחום:
- גירושין-ללא-הסכמה/">כיצד מחשבים פיצויים לאישה אשר גורשה בעל כורחה?
- אלימות במשפחה - צו הגנה
- גירושין-נישואים-אזרחיים/">גירושין לאחר נישואים אזרחיים
מן הפסיקה ידוע כי לא ניתן לכפות על אדם לחיות בשלום עם עצמו, קל וחומר עם בןבת זוגו. עם זאת, תביעות ל"שלום בית" הינן תביעות נפוצות ביותר בבתי הדין הרבניים, היות ופעמים רבות פועלים בני הזוג מתוך אינטרס לזכות ב"נקודות" לקראת דיונים עתידיים. לא אחת, מטרת הגשת התביעה ל"שלום בית" נובעת מהצורך להציג את הנושא בתביעת גירושין עתידית ("אני רוצה שלום בית למרות שהוא בגד בי", "היא מסיתה את הילדים נגדי ואני בכלל מעוניין בשלום בית" וכו’).
כיצד יש לנסח תביעה ל"שלום בית"?
תביעות לשלום בית הן בד"כ תביעות המנוסחות באופן קצר וענייני, וניתן להגישן על גבי טופס מוכן, היישר למזכירות בית הדין הרבני. עורכי דין נוטים לתאר בתביעות מסוג זה מדוע עלו יחסי הצדדים על שרטון וכי למה סבורים הם כי תביעת שלום הבית יכולה להביא מזור לבעיות הצדדים.
בד"כ יחתמו עורכי הדין את התביעה באופן בו יוצג כי למרות כל מעשיו של בן הזוג השני (בגידה, בטלה, אלימות וכדומה), הצד התובע מעוניין להשיב עטרה ליושנה. פעמים רבות מצהירים בני הזוג במסגרת תביעה לשלום בית על מוכנותם ללכת לטיפול זוגי, תוך הבעת תקווה כנה לשיפור יחסיהם.
טיפול זוגי, אימתי ומדוע?
יש לציין כי זוגות רבים מגיעים לטיפול זוגי, הן משום שהם מוכנים להעניק לקשר עוד הזדמנות, והן משום שהם חשים באי נוחות מול בקשות הדיינים (במקרים בהם יש הרגשה שתביעת "שלום הבית" היא כנה). יש לציין כי גם עורכי דין ממליצים על טיפול זוגי, היות ולעיתים ניתן לשקם את מערכת היחסים ואו לסיים אותה תוך גרימת נזקים מזעריים לבני הזוג ולילדים.
קראו גם בתחום:
- מרוץ סמכויות - תביעות שהוגשו במרחק דקות בלבד
- פיצויים לגבר מסורב גט
- תביעה לקבלת דמי שימוש ראויים מאישה המסרבת לפנות את הדירה
- גירושין-חתונה-של-קתולים/">בית משפט לענייני משפחה - סמכות גירושין לאחר חתונה קתולית
ההבדל בין בגידות של הגבר לבגידות של האישה
כאשר מדובר בגבר בוגדני, האישה תציין זאת בתביעת שלום הבית, באומרה כי למרות הבגידות מוכנה היא לסלוח על מנת להגיע לשלום בית. עם זאת, במקרים בהם האישה זנתה תחת הגבר (בגדה בו), אסור לאחרון לציין זאת בתביעה לשלום בית. על פי ההלכה היהודית, אישה אשר בגדה בגבר, הינה אסורה עליו ועל כן אין הוא יכול לבסס את תביעת שלום הבית.
סמכויות האכיפה של בית הדין הרבני
כפי שציינו כבר קודם, בית הדין הרבני לא יכול להשיב בן זוג לבית בעל כורחו. עם זאת, דיינים מסוגלים להטיל סנקציות על בן זוג המסרב לקיים באופן מוצהר את הסכם שלום הבית. למשל, בית הדין הרבני יכול להמציא נגד הנתבע צו יציאה מן הארץ, על מנת למנוע ממנו לברוח מבלי לנסות לשקם את יחסיו עם בןבת זוגו.
פעמים רבות מפקיד הבעל ערבויות (ואף גט) בבית הדין הרבני, בכדי למנוע ממנו לברוח לחו"ל בעוד הוא משאיר את אשתו עגונה. כמו כן, בית הדין הרבני רשאי במסגרת תביעה לשלום בית להמציא נגד אחד הצדדים צווי עיקול זמניים או צווי מניעה בחשבונות משותפים, זאת על מנת למנוע ניסיון להברחת נכסים לפני הליך הגירושין.
הכרזה על בעל מורד או אישה מורדת
במידה והגבר מגיש תביעה לשלום בית כנגד האישה, והיא מסרבת לשוב ולגור עימו, רשאי הוא לבקש מבית הדין הרבני להכריז עליה כ"מורדת". אישה אשר הוכרזה כ"מורדת" בבית הדין הרבני, לא תהיה זכאית לקבלת מזונות אישה. מן העבר השני, במידה והגבר ממאן לשוב לנהל חיי אישות עם בת זוגו, לאחר שזו הגישה תביעה ל"שלום בית" כנגדו, יכולה היא להכריז עליו כ"מורד" ולזכות בקבלת כתובה.
