נשים רבות מגישות לבית הדין הרבני תביעה לשלום בית. במסגרת הגשת תביעה מסוג זה, טוענת האישה כי היא מעוניינת בהשכנת שלום בית ואין היא רוצה לפנות להליכי גירושין. עם זאת, נשים מסוימות משתמשות בתביעות שלום הבית על מנת לזכות בהליכים עתידיים במסגרת הפרידה (לדוגמא, מזונות אישה, מזונות ילדים, משמורת וכדומה). להלן דוגמא לתביעת גירושין אשר התגברה על תביעת שלום בית וזאת לאחר שבית הדין הרבני קבע כי האישה דיברה בלשון כפולה.
מדובר בבעל אשר הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני לאחר שתביעתו הראשונה לגירושין נדחתה במרץ 2009. עילת הגירושין בתביעה הראשונה לא הוכחה. בית הדין הרבני ביכר את גרסתה של האישה וקבע שהוכח כי היא מעוניינת בשלום בית וזאת למרות תביעות רכוש שהוגשו על ידה בבית המשפט לענייני משפחה (בכללן תביעת פירוק שיתוף בדירה).
הדיינים התרשמו מדבריה של האישה אשר טענה כי היא מוכנה למשוך באופן מלא את התביעות בעניין הרכוש המשותף וזאת על מנת לשקם את חיי הנישואין. בית הדין הרבני קבע כי במהלך הדיונים בפסק הדין הראשון שניתן על ידו, הוצגו בפניו ראיות לכך שהבעל בוגד באשתו. כמו כן, הבעל עזב באפריל 2007 את הדירה באופן חד צדדי.
קראו עוד בתחום:
- מגורים משותפים במהלך הליך גירושין - האם תשלום מזונות ישירות לאם?
- האם הסכם למכירת דירת בני הזוג יבוטל בעקבות שלום בית?
- תביעת הגירושין לא כנה - הגבר יפצה בהוצאות בית משפט
האישה טענה כי גילתה שבעלה רוכש נכסים שונים ורושם אותם על שמו ועל שמותיהם של אחרים. כמו כן, לדבריה היא הבינה כי מקור הכספים לנכסים אלו הינו בגדר תעלומה. למעשה, האישה הצדיקה את תביעותיה בעניין הרכוש בכך שבגידותיו הכספיות והאישיות של בעלה היו לצנינים בעיניה והיא חוששת כיום מהברחות נוספות.
האם שינוי נסיבות?
כאמור, בפסק הדין הקודם התקבלה גרסתה של האישה ונקבע כי יש לדחות את תביעת הגירושין. מספר חודשים לאחר דחיית תביעתו הראשונה, הגיש הבעל תביעת גירושין נוספת בגין שינוי נסיבות. בכתב התביעה נטען כי מספר ימים לפני מתן פסק הדין בבית הדין הרבני, התקיים בבית המשפט לענייני משפחה דיון בתביעות הרכוש אשר הוגשו על ידי הנתבעת.
ב"כ של הבעל ציין בפני בית הדין הרבני כי לאחר דיון ארוך ומתיש, הגיעו הצדדים להסכמה בנוגע להפרדת רכושם המשותף. לטענתו של הבעל, הסכמות אלה לא הובאו לידיעתו של בית הדין הרבני בטרם מתן פסק הדין ועל כן יש לראות בקיומן כנסיבות חדשות בתיק. לדבריו, הסכמת הצדדים בנוגע לפירוק השיתוף מהווה הוכחה לסיום פרק הנישואין וסוף דרכם כבני זוג. אי לכך, יש להורות לאישה לקבל את גטה.
- בני זוג המשתייכים לקהילה מתבוללת לא יוכרו כיהודים לשם גירושין
- ביטול סמכות בית הדין הרבני בסוגיית הסדרי ראיה - לא דן ופסק בהליך
- האם בית הדין הינו בר סמכות לדון בתביעת גירושין לאחר נישואים אזרחיים
- תביעת משמורת בין חרדים - האם סמכות לבית המשפט לענייני משפחה?
הדיינים מתחו ביקורת חריפה על הנתבעת וזאת משום שלטענתם היא הוליכה שולל את בית הדין הרבני והטעתה אותו. הדיינים כתבו בפסק הדין כי "מדובר בהחלטה שהינה בבחינת סתירת דין לפסק הדין הקודם שניתן על ידנו. מתברר כעת כי הנתבעת הלכה בדרך של שולל והטעיה. רוממות שלום הבית בגרונה, וחרב פיפיות בדמותה של פירוק השיתוף - בידה! נראה כי בשנים האחרונות הנתבעת עושה בגט שימוש ציני מחושב וקר לצורך השגת דרישותיה ותביעותיה הממוניות".
אישה המעוניינת בפירוק השיתוף איננה רוצה שלום בית
הדיינים ציינו עוד כי הנתבעת הגישה את תביעות הרכוש כשנתיים לפני הגשת תביעת הגירושין על ידי הבעל ומדובר אפוא בתביעה לפירוק השיתוף בפועל. אישה אשר מעוניינת בשיקום חיי הנישואין לא תגיש תביעה לפירוק השיתוף אלא לכל היותר למתן סעד הצהרתי על הרכוש המשותף וצו מניעת דיספוזיציה.
"פירוק שיתוף בדירה המשותפת על ידי אחד מבני הזוג כאשר שני בני הזוג גרים בה יחדיו, מבלי שתוכח לפנינו סיבה רצינית ומוצדקת למהלך שכזה - כמוהו כאמירה קולנית חד משמעית וברורה האומרת - איני רוצה בך!", כתבו הדיינים בפסק הדין, "לאמור, אין לי כל רצון להמשיך ולחיות איתך בתא משפחתי אחד, וברצוני לפנות לדרך חדשה, בנפרד ממך".
כמו כן, הדיינים הוסיפו כי נראה שטענותיה של האישה בדבר הסכמתה למשוך את תביעות הרכוש היו מס שפתיים, הא ותו לא. בזכות מס שפתיים זה, זכתה האישה לדחיית תביעת הגירושין של הבעל.
