פעמים רבות, הסיבה לגירושין הינה בגידה או ניהול רומן על ידי אחד הצדדים. האם צילום של אישה בוגדת, או מעקב אחר גבר המנהל רומן, יכולים להיות פגיעה בפרטיות? עד כמה רחוק ניתן ללכת על מנת להוכיח מעשה בגידה בתור עילת גירושין?
חוק הגנת הפרטיות קובע, בסעיף 32, כי חומר אשר הושג תוך פגיעה בפרטיות של אדם איננו יכול לשמש בתור ראיה בבית המשפט (זאת ללא הסכמת הנפגע). עם זאת, הפוגע רשאי להציג את החומר, זאת בהתאם לשיקול דעת מצד בית המשפט ובמקרה בו הוא צד בהליך או נהנה מהגנה או פטור לפי חוק הגנת הפטריות.
בפסק דין אשר ניתן בשנת 2006, דן בית המשפט העליון באיזון הראוי בין הזכות לפרטיות של בן הזוג הבוגד, לבין האינטרסים של הנבגד בהוכחת הבגידה. במקרה זה, דובר על בני זוג אשר הבעל צילם את האישה בחשאי כאשר היא מקיימת יחסי מין עם גבר זר. הבעל ביקש להציג את קלטת הוידאו בבית המשפט ואילו האישה התנגדה תוך שהיא טוענת כי מדובר בפגיעה בפרטיותה.
בית הדין הרבני האזורי קבע כי מדובר בתביעת גירושין המבוססת על בגידה, וזאת בהסתמך על "קלטת הוידאו הלוהטת". הדיינים ציינו כי חרף העובדה שמדובר בתמונות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות על פי סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות, הבעל נהנה מהגנות הקבועות בסעיף 18(2) לחוק זה – הפגיעה נעשתה בנסיבות אשר הייתה לפוגע עילה מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה, והפגיעה נעשתה לשם הגנה על עניין אישי כאשר של הנפגע.
האישה הגישה ערעור על החלטת בית הדין האזורי אך גם בית הדין הרבני הגדול צידד בגרסתו של הבעל. בית הדין הרבני הגדול הגדיל ועשה כאשר הוסיף שחוק הגנת הפרטיות לא היה חוק המתאים בכל אופן ליחסים בין בני זוג, אשר אינם יחסים פרטיים אלא זוגיים. האישה לא אמרה נואש והגישה ערעור על כך לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון קובע - מדובר בפגיעה בפרטיות
נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרון ברק, כתב בפסק הדין כי הזכות לפרטיות הינה זכות בעלת מעמד חוקתי וזאת (בין השאר) בשל חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אי לכך, הנשיא ציין כי הזכות לפרטיות איננה נפגעת גם כאשר עסקינן בבני זוג.
ראשית, בית המשפט העליון הזכיר כי הבעל עזב את דירת בני הזוג בטרם צולם האירוע. חרף העובדה שהבעל הינו הבעלים במשותף של הנכס, מרגע עזיבתו את הבית, ניתן לקבוע שמדובר ברשות היחיד של האישה. ברק הוסיף כי הבעל הפר את החוקה החקוקה בחוק הגנת הפרטיות ועל כן הוא אינו רשאי להציג את החומרים בתור הוכחה לעילת גירושין. הנשיא ציין כי צילום אדם אשר לא בהסכמתו, וברשות היחיד, מהווה פגיעה בזכותו לפרטיות.
קראו גם:
-
חשש ל"ממזרות" בדין השרעי, האם תיערך בדיקת האבהות? -
מערכות יחסים עם אנשים אחרים כאשר בני זוג "ידועים בציבור" - בגדה בבעלה ודורשת פיצויים על גירושין חד צדדיים
- מזונות לאחר בגידה
"סביב כל אדם יש מרחב שבתוכו הוא זכאי להיות עם עצמו. מרחב זה נע עם האדם עצמו. היקפו של המרחב נגזר מהצורך להגן על האוטונומיה של הפרט", נכתב בפסק הדין. זאת ועוד, הנשיא הוסיף כי על מנת להחיל את ההגנות של חוק הגנת הפרטיות על מציב ראיה העוברת על סעיף 32, יש לנהוג בתום לב.
במקרה דנן, הבעל היה מעוניין לקדם את ענייניו בהליך הגירושין ולפגוע בתדמיתה של האישה תוך הצגתה כבוגדת בבית הדין הרבני. אי לכך, ניכר שלא תום הלב עמד בבסיס ההחלטה של הבעל לצלם את אשתו. לסיכום, "הקלטת הלוהטת" הוצאה מהתיק.
