פעמים רבות, כאשר נתגלע סכסוך בין בני זוג נשואים, הצדדים אינם מסוגלים לחיות בשלום תחת קורת גג אחת. לעיתים, אחד מבני הזוג עוזב את הדירה המשותפת, וזאת למרות שלשני הצדדים זכויות על הנכס. בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דן, בפסק דין תקדימי בעניין זה, בבקשה של אישה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד בעלה.
בני הזוג היו נשואים במשך כ-20 שנה, ולאחר כשני עשורים עלו יחסיהם על שרטון. בעקבות הסכסוך, הגיש הבעל תביעת גירושין לבית הדין הרבני בירושלים. האישה מיהרה והגישה תביעה משלה לבית המשפט לענייני משפחה. לאחר פתיחת ההליכים המשפטיים, עזב הבעל את הדירה המשותפת. חצי שנה לאחר מכן, החליט הבעל כי הוא מעוניין לשוב ולגור בדירה.
האישה טענה כי הבעל מעוניין לשוב לדירה וזאת לא משום שהוא שואף לשלום בית או שיקום חיי הנישואין. לטענתה, לבעל הייתה מטרה אחת – להפר את שלוות חייהם של הילדים ושלה, וזאת על מנת להלך עליה אימים ולגרום לה להיעתר לדרישות כספיות שונות.
קראו עוד בתחום:
- בקשה לחשיפת קלטת חקירה של קטין במשטרה כחלק מהליך גירושין
- אלימות במשפחה - גם הטרדה הינה הפרה של צו הגנה
- הארכת תוקפו של צו על הטרדה מאיימת כנגד הבעל
בעקבות חזרתו המפתיעה של הבעל לדירת המגורים, הגישה האישה בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת לבית המשפט לענייני משפחה בעיר. האישה טענה בבקשתה כי ביתה הוא מבצרה והיא זכאית לפרטיות בו למרות שעסקינן בנכס בו גם לבעל זכויות. זאת ועוד, האישה הוסיפה כי מטרתו של הבעל בחזרתו לדירת המגורים המשותפת איננה תמת לב והוא מעוניין לשבש את מהלך חייה וחיי ילדיה. בית המשפט קיבל את הבקשה, וצו הטרדה מאיימת ניתן כנגד הבעל.
מגמה בפסיקה
צו מסוג זה מהווה חלק ממגמה פסיקתית להגן על בני זוג במהלך גירושין. בתמ"ש 024522/09, הורה בית הדין הרבני לבני זוג על פירוק שיתוף בדירה ופינויה בתוך 30 ימים. הבעל עזב את הדירה והאישה נותרה לגור במקום. לאחר זמן מה, הבעל נכנס בשעת לילה לבית, תוך שהוא יוצר רעש ונזקים ומתנהג בפראות. האישה הגישה בקשה למתן צו להטרדה מאיימת, ובית המשפט קיבל בקשתה.
בפסק הדין נכתב כי האישה זכאית לפרטיות, וזאת גם אם הבעל לא פגע בה או גרם נזקים לרכושה. השופט הוסיף כי גם אישה נשואה זכאית לפרטיות, קל וחומר כאשר הצדדים נמצאים בהליך גירושין וחיים בנפרד.
במקרה נוסף, אשר נדון בבית המשפט לענייני משפחה, קיבל השופט פאול שטרק בקשה של אישה לצו למניעת הטרדה מאיימת. בפסק דין זה (תמ"ש 42493/09) נקבע כי אין להתיר לבעל לפקוד את דירת המגורים המשותפים וזאת משום שלמרות שהוא עזב את הדירה, הוא ביצע אחר האישה מעשי התחקות ובילוש ופגע בפרטיותה.
במקרה זה, השופט שטרק קבע בפסק דינו כי מעשיו של הבעל עולים כדי הטרדה מאיימת. כמו כן, נקבע כי למרות שקו הטלפון בבית שייך גם לבעל, אסור לו להאזין לשיחותיה של האישה.
