תמ"ש 009013/00
הליכים בין בני משפחה במסגרת גירושין ופרידה כוללים לא אחת סוגיות שונות הנוגעות לילדי בני הזוג. לעיתים, קיימת בין ההורים מחלוקת של ממש בנוגע לילדים ובית המשפט נדרש להכריע בשאלות כגון משמורת והסדרי ראיה. בית המשפט, על מנת להגיע להחלטה צודקת ונכונה, נעזר בגורמים מקצועיים כגון פקידות סעד, מומחים פסיכולוגיים, יחידות הסיוע וכדומה. האם אדם רשאי לדרוש קיום פגישה עם פקידת הסעד בנוכחות עורך דינו? בקשה כאמור הונחה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה.
המבקש טען כי הנוהל המקובל בלשכת הסעד, אשר קובע כי פקידות הסעד לא ייפגשו עם עורכי הדין של לקוחותיהם, הינו לא פחות מ"מגונה" ו"נוגד כל דין". לדבריו, יש להכיר בעורך דינו כ"לקוח" לפי הגדרת המונח בתקנה 1 לתקנות העובדים הסוציאליים. אי לכך, טען המבקש, עורך דינו היה יכול לפנות לפקידת הסעד גם באופן עצמאי. המבקש הוסיף וטען כי שלילה אפריורית של השתתפות בא כוחו בפגישתו עם פקידת הסעד איננה בגדר סמכותה של פקידת הסעד לפי סעיף 7(ב) לחוק עובדים סוציאליים. לטענתו, לא היה כל חשש שהוא ייפגע בשל נוכחותו של עורך דינו בפגישה.
קראו עוד בתחום:
- מינוי פקידת סעד - שאלת המשמורת ועריכת תסקיר
- ביטול צו הגנה בעקבות סיקור של פקידת סעד
- המלצה בתסקיר פקידת סעד בנוגע לקביעת משמורת לאב
- האם המדינה אחראית לאי התייצבותה של פקידת הסעד?
- הכרזת נזקקות וצווי משמורת לפי חוק הנוער
המשיבה, אשתו לשעבר של המבקש, טענה כי אין לקבל את הבקשה דנן. לטענתה, כל מהות עבודתה של פקידת הסעד הינה ליצור קשר בלתי אמצעי עם הילדים וההורים, ללא תיווך של גורמים נוספים, וזאת על מנת "לקרוא בין השורות" ולבחון את התמונה האותנטית והאמיתית.
אי לכך, טענה האישה, נוכחותו של עורך דין מטעם בעלה תגרום להחטאת המטרה. "עובדת סוציאלית אינה שוטר, חוקר או שופט. היא גורם טיפולי שמטרתו לסייע לילדים ולהורים, תפקידה הוא לאבחן בעיות ולהציע פתרונות. האבחון יכול להתרחש רק כאשר הצדדים מתראיינים באופן טבעי וחופשי ללא הדרכה וללא התערבות", נטען. .
בית המשפט – יש מקרים בהם אין לאפשר נוכחות עורך דין
בית המשפט קבע כי דין הבקשה להידחות. אכן, הלכה פסוקה היא כי אדם זכאי לקבל שירותים משפטיים ולהיפגש עם עורך דין, ומדובר בזכות יסוד. כמו כן, הפסיקה הכירה לא אחת בכך שייתכן ויש הצדקה בייצוג משפטי גם בהליכים חיצוניים במסגרת סכסוך בענייני משפחה. עם זאת, בית המשפט קבע כי הזכות לייצוג משפטי איננה גורפת לגבי כלל ההליכים בסכסוכי משפחה. לדוגמא - מפגש עם פקידת הסעד.
"מדובר במפגש אשר נערך לשם הכנת תסקיר והוא אינו הליך שיפוטי ואף לא מעין-שיפוטי", נכתב בפסק הדין, "פגישה מול פקידת הסעד איננה מתנהלת לפי סדרי דין כלשהם ופקידי הסעד אינם מכריעים או דנים בסכסוך בין הצדדים". אי לכך, נקבע בפסק הדין, לא חלים על מפגשים אלה הכללים אשר נוגעים ל"טריבונלים משפטיים וגופים בעלי סמכות שיפוטית".
במילים אחרות, צוין כי נוכחותו של עורך דין, כמומחה בתחום המשפט, אינה רלוונטית להליך זה. בית המשפט קיבל גם את טענותיה של האישה וקבע כי "תפקיד פקידת הסעד איננו תפקיד של חוקר או שוטר. אין מתפקידה להכריע במחלוקות עובדתיות".
בית המשפט דחה את הבקשה גם מתוך התפיסה כי ישנם הליכים אשר אינם מתיישבים עם ייצוג משפטי על ידי עורך דין, וזאת מעצם טיבם וטבעם. במקרה זה, נקבע כי פגישה עם פקידת סעד, לשם עריכת תסקיר בעניין ילדים וסכסוך משפחתי, עלולה רק להיפגע באם היא תיערך בנוכחות עורך דין מטעם המבקש. "התערבות של אדם שלישי במפגש, אשר איננו קשור לסכסוך, עלולה לגרום לנזק ולפגיעה באותנטיות תסקיר הסעד", קבע השופט, "נוכחותו של אדם נוסף, ועל אחת כמה וכמה נוכחותו של עורך דין, עלולה בהחלט לחבל בהליך".
